אור ברסלב
בן פורת חלק א סימן ב › ב

בן פורת חלק א· רבי יוסף ענגיל

סימן ב · ב

א

מ"ש כ"ת דחלב חי אע"ג דהוא שלכ"א מ"מ וודאי דהוי חלות האיסור גם בעודו חי משום דברור דלמ"ד דביוה"כ חייבין גם שלכ"א ל"ש לומר דיוה"כ קדום לחלב וכוונת וודאי לגמ' כריתות (דף י"ד ע"א) דל"ל לומר דיוה"כ הוי כולל הא משכחת בפשיטות טפי אם בישל החלב ביוה"כ דלפני הבישול לא הי' עליו שום איסור כיון דהי' גם שלכ"א רק איסור יוה"כ שפיר הי' עליו כיון דיוה"כ אסור גם שלכ"א ואחרי הבישול הוא דבאו שארי האיסורים. הנה אם נאמר דבקדשים חייבים גם שלכ"א י"ל דאיצטריך לי' סברא דכולל משום חלות יוה"כ אמוקדשין דע"כ איירי באקדשי' לפני יוה"כ דאל"כ א"א לשוחטו ולהקריבו בלילה וא"א שיעשה נותר ביוה"כ. ועוד נ' דזה לא מיקרי חלות איסור יוה"כ מקודם דנהי דביוה"כ אסור גם שלכ"א עכ"ז הרי אין שלכ"א אכילה לעניין יוה"כ רק דגם שלכ"א אסור משום דמייתב דעתא וא"כ עכ"פ כיון דאינו מעשה אכילה רק מעשה גרידא יהי' שמה בליעה או הורדת המאכל למעיים או איזה שם אחר ועכ"פ שם אכילה אין לה הואיל והיא שלכ"א ושלכ"א אין קרוי אכילה הנה אין לומר איפוא דהאכילה נאסרה משום יוה"כ קודם שנאסרה משום חלב דמשום יוה"כ לא היתה האכילה אסורה רק מעשה אחרת אשר אין שמה אכילה. ובאמת ק"ל דפלוגתא דרבנן אר' מאיר הרי הוא משום דאינו מן השם והיינו משום דבהוצאה אין האכילה אסורה מפאת השם אכילה רק מפאת השם הוצאה וכפירש"י ויעוין בירושלמי שבת פ"א ה"א וכבר האריך בזה בברוך טעם וא"כ ק' דא"כ יוה"כ נמי אינו מן השה דהא לא אסרה תורה אכילה ביוה"כ רק יתובי דעתא והוי כהוצאה דהוא שם אחר וצ"ע:

ומ"ש כ"ת עוד ראי' מחלב מוקדשין וכוונתו אי נימא דמשום מוקדשין אסור גם שלכ"א וא"כ מוקדשין קדים וא"כ איך דנו בכריתות שם ועוד (בדף כ"ג) לעניין חלות מוקדשין אחלב הא תמיד מוקדשין קדים ול"ל קרא דכל חלב לד' לרבות אימורין למעילה. הנה גם זה אינו ראי' וכנ"ל דהא בלא"ה חל מוקדשין אחלב עוד לפני הבישול לאסור הנאת מכירה ומתנה ומשום חלב אין ההנאה אסורה כלל אפי' אחר הבישול ועכ"ז לא מהני ההנאה מידי לעניין האכילה דהיא מעשה אחרת זולת מטעם מוסיף או חמור וא"כ גם מה שמפאת מוקדשין אסורה מעשה הורדת החלב חי למעיים דאינו אכילה כיון דשלכ"א אינו אכילה והוא רק מעשה גרידא אחרת כהנאה אין מועיל לשיותסר אכילת החלב דאית בי' איסור חלב ואולם יש להביא ראי' זאת באופן אחר דאי נימא דכשהוא חי ליכא חלות איסור אכילה א"כ כשבישלו ביוה"כ הרי חלו כל האיסורין כאחת וה"ל איסור ב"א וכן בחלב מוקדשין ויש לדחות לתוס' רי"ד ואין להאריך בזה.

והנה בהך דכריתות (דף י"ד ע"א) י"ל עוד דליכא לאוקמי בבישל החלב ביוה"כ די"ל דנאסר בהנאה מפאת לא תאכל כל תועבה דהא איוה"כ ליכא מיעוט דהיא קודש ואין מעשי' קודש יעויין חולין (דף קט"ו ע"א) וא"כ תו לית בי' משום מוקדשין כיון דאסור בהנאה ולא שוי מידי דאע"ג דבלא"ה אסור בהנאה משום נותר עכ"ז נותר הרי איסורו ג"כ משום עניין קדשים ולכן אין מונע המעילה כמו שאין איסור הנאה שמפאת הקדש מונע המעילה וזה נ' קצת כוונת רש"י כריתות (דף כ"ג ע"א) ד"ה בגסה ומשא"כ איסור הנאה דשם אחר לגמרי כמו לתכ"ת שפיר יש לו למנוע המעילה ויתיישב בזה קושית הת"י כריתות (די"ג ע"ב) ד"ה ואשם דאיסור הנאה דחמץ שפיר מונע המעילה ואולם לא לישתמיט אדם לומר דמעשי יוה"כ אסורים מלתכ"ת והטעם נ' עפ"י גמ' שבת (דף קי"א ע"א) וביצה (דף י"ח ע"ב) מי איכא מידי דבשבת שרי וביוה"כ אסור וע"כ ה"נ ילפי' שריותא דיוה"כ בק"ו משבת וגם נ' יותר מלשון רש"י כריתות (דף כ"ג ע"א) הנ"ל דכל שאם עלה לא ירד מועלין מפאת הקדושה ואין שום איסור הנאה מונע המעילה ואיסור דמפאת ל"ת כ"ת וודאי ג"כ אם עלה לא ירד ואע"ג דהוא פיסול מפאת ממשקה ישראל עכ"ז הרי יש לו הכשר במקום אחר בחלב ודם וגם הרי נולד אחר השחיטה וכל כה"ג אפי' אין לו הכשר במקום אחר אמרי' בי' אם עלה לא ירד יעוין זבחים (דף ס"ח ע"ב) ותוס' שם ד"ה אמר. ועוד משכחת נמי כשבישלו לצורך חולה דלא נעבדה בו עביר' ואולם הא דאסרי' בחולין שם בב"ח משום לתכ"ת מוכח הסתימות דאפי' בישל בב"ח לצורך חולה נמי אסור ואכ"מ לדבר בזה:

ובהיותי בזה נתעוררתי דיש כאן עוד פיסול משום אברים שצלאן כיון דאיירי בהכרח בחלב מבושל דחי הוי שלכ"א וחלב מבושל פסול לגבוה משום אברים שצלאן דה"ה בבישול יעוין מנחות (דף כ"א ע"א) ואולם גם פיסול זה וודאי אם עלה לא ירד כיון דפסולו בקודש וגם הרי דמי ליוצא דאם עלה לא ירד מפאת דכשר בבמה כמבואר בזבחים (דף ס"ח ע"ב) שם וזה איננו ביוצא לבד רק הוא דבר כלליי על כל דבר הכשר בבמה וכמבואר ברש"י זבחים (דף קי"ד ע"א) ד"ה בקרבו ופסול דאברים שצלאן נמי הא כשר בבמה כמבואר בזבחים (דף קי"ג ע"א) במשנה יעוי"ש ברש"י ד"ה לריח ניחוח ויש לי לפלפל עדיין בזה ואכ"מ:

תוכן העניינים

בן פורת חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה