פרק ט · אות מד
מד וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן (במדבר ה, לא), שֶׁלֹא יֹאמַר אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל, אוֹ לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְנִקָּה הָאִישׁ וגו'. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָּלְתָה לָהּ זְכוּת. יָכוֹל אַף הִיא לֹא תָחשׁ שֶׁמָּא תָּלְתָה לָהּ זְכוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, וְאַתְיָא כְּמַאן דְּאָמַר הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת. דָּבָר אַחֵר, וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָֹּׂא עֲוֹנָהּ, אֲבָל בִּזְּמַן שֶׁאֵין הָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן אֵין הָאִשָּׁה תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יד): לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, כְּשֶׁמְנָאֲפִים, אָמַר לָהֶם הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר זְנוּת, הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה וגו'.