פרק ט · אות מג
מג אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר וגו' (במדבר ה, ל), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, רְשׁוּת. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹא קִנֵּא לָהּ רְשׁוּת, אַף כָּאן מִשֶּׁקִּנֵא לָהּ רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו וגו', חוֹבָה. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, מִכָּאן אָמְרוּ מְגִלַּת סוֹטָה שֶׁנִּכְתְּבָה בַּלַּיְלָה פְּסוּלָה, נֶאֱמַר כָּאן: אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים יז, יא): עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, מַה מִּשְׁפָּט בַּיּוֹם אַף מְגִלַּת סוֹטָה בַּיּוֹם, מִנַּיִן שֶׁאִם כָּתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת וְכָתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת שֶׁהִיא פְּסוּלָה, דִּכְתִיב: וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת.