פרק ט
א אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וגו' (במדבר ה, יב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וגו', צוּר יְלָדְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף וגו', הַנּוֹאֵף אוֹמֵר אֵין בְּרִיָה יוֹדַעַת בִּי, לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו אֵינָן אֶלָּא בַּחשֶׁךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ז, ח ט): עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד, בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, הוּא סָבוּר לְפִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו בַּחשֶׁךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יֵדַע בּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל עוֹבְרֵי עֲבֵרָה הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יִרְאֶה בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב כב, יב טו): הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמוּ, וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל וגו' עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וגו' הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמוֹר וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן. אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא יִרְאַנִי אָדָם, אֶלָּא לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן, לֹא עַיִן שֶׁל מַטָּה וְלֹא עַיִן שֶׁל מַעְלָה. מַהוּ (איוב כד, טו): וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹשֵׁב סֵתֶר, יָשִׂים פָּנִים שֶׁל נוֹאֵף בְּאוֹתוֹ הָעֻבָּר, לְפִי שֶׁהַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת רוֹצִין שֶׁלֹא תִתְעַבֵּר אֶלָּא שֶׁיַּעֲשׂוּ תַּאֲוָתָן בִּלְבָד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסְמָן בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַבְּרִיוֹת וְיֹאמְרוּ פָּנִים שֶׁל זֶה הֵם פְּנֵי הַנּוֹאֵף, שֶׁצָּר צוּרַת הָעֻבָּר בִּדְמוּת הַנּוֹאֵף, הֱוֵי: וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים. וּלְפִיכָךְ נִקְרָא זִמָּה, לְפִי שֶׁהֵן כּוֹפְרִין שְׁנֵיהֶם וְאוֹמְרִים לֹא עָבַרְנוּ עֲבֵרָה, וְהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים אִם כֵּן זֶה מַהוּ, וְלֹא תֹאמַר בִּזְמַן שֶׁהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִן הַנּוֹאֵף אוֹתָהּ שָׁעָה דּוֹמָה צוּרַת הַוָּלָד לְצוּרַף הַנּוֹאֵף, אֶלָּא אֲפִלּוּ הִיא מְעֻבֶּרֶת מִבַּעֲלָהּ וּבָא עָלֶיהָ הַנּוֹאֵף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַפֵּךְ צוּרַת הַוָּלָד לְצוּרַת הַנּוֹאֵף, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הַנּוֹאֵף הַזֶּה כִּבְיָכוֹל מְרַשֵּׁל כֹּחַ הַשְּׁכִינָה, כֵּיצַד הָעֻבָּר שֶׁהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִן הָאִישׁ, צָר צוּרָתוֹ בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם, לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם הַנּוֹאֵף בָּא עָלֶיהָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד וְתוֹהֶה, וְאוֹמֵר, שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל צוּרַת הַבַּעַל אוֹ שֶׁל צוּרַת הַנּוֹאֵף, כִּבְיָכוֹל צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, יו"ד שֶׁל תֶּשִׁי זְעִירָה, תַּשׁ יְדֵי הַצַּיָּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְצַיָּר שֶׁהָיָה צָר אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ בָּא לִגְמֹר הַפַּרְצוּף אָמְרוּ לוֹ מֵת הַמֶּלֶךְ וְעָמַד מֶלֶךְ אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַצַּיָּר כָּךְ, נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו, הִתְחִיל אוֹמֵר מָה אֶעֱשֶׂה מֵאֵלּוּ הַסַּמְּמָנִין, אִם אָצוּר אוֹתוֹ בְּצוּרַת הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אוֹ בְּצוּרַת הַשֵּׁנִי, הִתְחִיל תָּמֵהַּ. כָּךְ, הָאִישׁ מְשַׁמֵּשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר צוּרַת הָעֻבָּר בִּדְמוּת אָבִיו, חָזַר הַנּוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ הֲרֵי נִתְעָרְבוּ הַסַּמְמָנִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ד, ב): אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל חָזַר וְהָפַךְ אֶת הַצּוּרָה שֶׁצָּר בַּתְּחִלָּה בִּדְמוּת הָאִישׁ לִדְמוּת הַנּוֹאֵף, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ותֶר פָּנִים יָשִׂים, הֱוֵי: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. מָשָׁל לְאַרְכִיטֶקְטוֹן קָטָאדִיקוֹס עַל אוֹתָהּ מְדִינָה, הִתְחִילוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מַטְמִינִים כַּסְפָּם וּזְהָבָם לְתוֹךְ הַמַּטְמוֹנִים, אָמַר לָהֶם הָאַרְכִיטֶקְטוֹן אֲנִי בָּנִיתִי אֶת הַמְּדִינָה וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הַמַּטְמוֹנִים, מִמֶּנִּי אַתֶּם מַטְמִינִים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמְנָאֲפִים, מִמֶּנִּי אַתֶּם מַסְתִּירִים אֶת עַצְמְכֶם, וַהֲלוֹא אֲנִי הוּא שֶׁבָּרָאתִי אֶת הַלְּבָבוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה יז, י): אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ, אֲנִי בָּרָאתִי אֶתְכֶם וְעָשִׂיתִי אֶתְכֶם מְחִלִּים מְחִלִּים אֵלּוּ הַלְּבָבוֹת וְהַכְּלָיוֹת, וְאַתֶּם שׁוֹכְחִין אוֹתִי וּמְשַׁקְּרִין בִּי כִּי אֵינִי רוֹאֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַעֲשֵׂיכֶם. וְכֵן רָמַז משֶׁה דָּבָר זֶה בְּפָרָשַׁת סוֹטָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ה, יב): אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וגו'.
ב לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא, אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אִישׁ אִישׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְאֶחָד, אַף עַל פִּי כֵן לִשְׁנַיִם הִיא זְקוּקָה שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בִּשְׁנַיִם, הָאֶחָד כְּשֶׁהִיא מְזַנָּה הִיא כּוֹפֶרֶת בְּאִישָׁהּ, שֶׁהִפְקִיד גּוּפוֹ אֶצְלָהּ לְשָׁמְרוֹ. וְהָאֶחָד, שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה אוֹתָהּ (שמות כ, יג): לֹא תִנְאָף, וְאוֹמֵר (ויקרא כ, י): מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. וּמִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה וגו', וּלְכָךְ כְּתִיב בַּסּוֹטָה: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, לְפִי שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּפִּקָּדוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וגו', וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, מַה מָּמוֹן הַקַּל כָּל הַכּוֹפֵר בַּפִּקָּדוֹן כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ, הַכּוֹפֵר בְּפִקָּדוֹן הַגּוּף עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בּוֹ כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אִישׁ, עַל שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בִּשְׁנֵי אִישִׁים, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, וּבְבַעֲלָהּ שֶׁהוּא אִישׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ב, יז): הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לִמְּדָה אוֹתְךָ הַתּוֹרָה שֶׁתְּהֵא וַתְּרָן בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ, נִשְׁפַּךְ יַיִן הֱוֵי וַתְּרָן (משלי ח, כא): לְהַנְחִיל וגו', וְכֵן שַׁמְנָךְ, (משלי ח, כא): וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. נִקְרַע כְּסוּתְךָ (תהלים כ, ו): יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶךָ, אֲבָל אִם שָׁמַעְתָּ דָּבָר עַל אִשְׁתְּךָ קוּם כַּגֶּבֶר, לְמִי שֶׁגֶּבֶר אַתְּ הֱוֵי גֶּבֶר, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אִישׁ.
ג דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, הֱוֵי שָׁוֵי לִבְנֵי אֱינָשָׁא, מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּזְדַּקֵּק לָהּ אָדָם אֶחָד, וְאָמְרָה לֵיהּ לְאֵיזֶה מָקוֹם תֵּלֵךְ, מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה הָלְכָה וְאָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ, וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְנִזְקַק לָהּ. אַחַר כָּךְ תּוֹהֶה בּוֹ וּבִקֵּשׁ לָמוּת, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִפִּתְּךָ אָכַלְתָּ וּבְכוֹסְךָ שָׁתִיתָ, אֶלָּא מִי גָּרַם לְךָ שֶׁאַתְּ גַס רוּחַ, הֱוֵי שָׁוֶה לִבְנֵי אָדָם.
ד דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, הַרְבֵּה פּוֹרְשִׁין לַיָּם וְרֻבָּן חוֹזְרִין, יְחִידִים הֵם שֶׁהוֹלְכִים וְלֹא חוֹזְרִין, כָּךְ הַרְבֵּה נוֹטְלִים נָשִׁים רֻבָּן מַצְלִיחִין וִיחִידִים נִכְשָׁלִים (קהלת ז, כו): וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ.
ה דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו', אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי לָמָּה נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת מְצֹרָע לְמַעְלָן וְאַחֲרֶיהָ פָּרָשָׁה סוֹטָה, מָשָׁל לַחֲמוֹרָה שֶׁהָיְתָה חוֹלָה וְהוֹלִיכָהּ אֵצֶל הָאִפְּיַטְרוֹס וְכִוָּה אוֹתָהּ וְיָלְדָה בֵּן מְרֻשָּׁם, לָמָּה, שֶׁנִּכְוָת אִמּוֹ, כָּךְ הוֹלִידָה פָּרָשַׁת מְצֹרָע בֵּן מְרֻשָּׁם, זֶה הַנּוֹאֵף, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה, הֱוֵי: אִישׁ אִישׁ וגו'.
ו כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ (במדבר ה, יב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, לב): נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב וגו', נֹאֵף אִשָּׁה וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת א, טו): מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וגו', תָּנֵי מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, זֶה שֶׁבִּטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית אוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית, (קהלת א, טו): וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, זֶה שֶׁנִּמְנוּ חֲבֵרָיו לִדְבַר מִצְוָה וְלֹא נִמְנָה עִמָּהֶם. דָּבָר אַחֵר, מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, תָּנֵי מִי שֶׁלֹא חָג יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חָג אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, עַל זֶה נֶאֱמַר: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר אֵיזֶהוּ מְעֻוָּת שֶׁאֵינוֹ יוּכַל לִתְקֹן, זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה פְּנוּיָה וְהוֹלִיד בֵּן, אוֹ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, אַף עַל גַּב דְּלֹא הוֹלִיד, כָּל עֲבֵרוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, גּוֹנֵב אָדָם, אֶפְשָׁר יַחֲזִיר גְּנֵבָתוֹ וִיתַקֵּן. גּוֹזֵל אָדָם, אֶפְשָׁר יַחֲזִיר גְּזֵלָתוֹ וִיתַקֵּן, וְכֵן הַשּׁוֹלֵחַ יַד בְּפִקָּדוֹן וְכֵן הָעוֹשֵׁק שְׂכַר שָׂכִיר, אֲבָל הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וַאֲסָרָהּ עַל בַּעֲלָהּ, נִטְרַד מִן הָעוֹלָם וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְקֹן שֶׁתְּהֵא אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ כְּבַתְּחִלָּה, הֱוֵי: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן. וְאוֹמֵר (תהלים לז, כא): לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וגו', יֵשׁ אָדָם לֹוֶה וְאֵינוֹ פּוֹרֵעַ שֶׁאֵין הַדְּנֵיסְטֵיס מְשַׁבֵּר שִׁנָּיו וְגוֹבֶה אוֹתוֹ, מַהוּ: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וגו', יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא גוֹזֵל בַּיִת אוֹ שָׂדֶה אוֹ מָמוֹן, בֵּית דִּין מוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ, אֲבָל אִם בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ מַהוּ מְשַׁלֵּם, אִם מְשַׁלֵּם כָּךְ שֶׁגַּם הוּא יִתֵּן לוֹ אִשְׁתּוֹ לִזְנוֹת עִמָּהּ, נִמְצָא הָעוֹלָם מָלֵא מַמְזֵרִים, הֱוֵי: לֹוֶה רָשָׁע וגו', הָרָשָׁע עוֹשֶׂה מִלְוֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁלֵּם, שֶׁאוֹסֵר אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, אֲבָל מִי שֶׁהוּא צַדִּיק אֵינוֹ לֹוֶה דָּבָר מִן חֲבֵרוֹ, אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא חוֹנֵן וְנוֹתֵן, לְכָךְ נֶאֱמַר: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מְעֻוָּת שֶׁלֹא יוּכַל לְתַקְּנוֹ. וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, שֶׁהוּא נִקְרָא חֲסַר לֵב וְלֹא יִמָּנֶה בְּמִנְיַן הַצַּדִּיקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָה, מַהוּ חֲסַר לֵב, מִכָּאן שֶׁאֵין אָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל אֵשֶׁת אִישׁ עַד שֶׁיֵּצֵא מִדַּעְתּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ט, טז יח): מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו' וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם וגו', וּכְשֵׁם שֶׁהוּא נִקְרָא פֶּתִי כָּךְ הַזּוֹנָה נִקְרֵאת פְּתַיּוּת, שֶׁאֵינָהּ מְזַנָּה עַד שֶׁתֵּצֵא מִדַּעְתָּהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (משלי ט, יג טו): אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָה, לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ וגו', וְכֵן רָמַז משֶׁה בַּתּוֹרָה עַל חֶסְרוֹן דַּעְתָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, תִּשְׂטֶה, כְּתִיב בְּשִׁי"ן, לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ מְזַנָּה עַד שֶׁיִּכָּנֵס בָּהּ הַשְּׁטוּת, הֱוֵי: כִּי תִשְׁטֶה אִשְׁתּוֹ.
ז דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ וגו', וְנָתַתִּי לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ה, ז י): וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וגו' הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ וגו', פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים וגו' פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וגו'. מַהוּ וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי, מְדַבֵּר בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וּבְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם וגו', שִׁמְעוּ לִי, הִזְהִירָם שֶׁיְקַיְּמוּ אֶת הַשְּׁמִיעָה (משלי ה, ז): וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי, הִזְהִירָם שֶׁיְקַיְּמוּ אֶת הָעֲשִׂיָּה כְּשֵׁם שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּסִינַי (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, לְפִי שֶׁעַל עֲבֵרוֹת שְׁנֵיהֶם גָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יח, יא יב): וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל וגו' עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'] וגו' וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ, (משלי ה, ח): הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ, הִזְהִירָם שֶׁיִּתְרַחֲקוּ הַזְּנוּת מֵהֶם. (משלי ה, ח): וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, הִזְהִירָם עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (ויקרא יח, ו): אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, (משלי ה, ט): פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, שֶׁיְּאַבְּדוּ מַלְכוּתָם וְתִנָּשֵׂא לַגּוֹיִם, וְאֵין הוֹדֶךָ אֶלָּא מַלְכוּת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל יא, כא): וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת, (משלי ה, ט): וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי, נָתְנוּ שְׁנוֹתֵיהֶם לְמַלְאָךְ אַכְזָרִי, שֶׁקָּרְבוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם לֵאָבֵד, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כב, ד): וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבוֹא עַד שְׁנוֹתָיִךְ וגו', (משלי ה, י): פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ שֶׁגָּלוּ מֵאַרְצָם וְיָשְׁבוּ זָרִים בִּמְקוֹמָם וְאָכְלוּ כֹּחָם וִיגִיעָם. וְאֵין כֹּחֶךָ אֶלָּא כֹּחַ אַרְצָם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ד, יב): כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וגו', וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהִגְלָה מֶלֶךְ אַשּׁוּר לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הוֹשִׁיב זָרִים בְּאַרְצָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יז, כד): וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וגו', הֱוֵי: פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, (משלי ה, י): וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי, אֵין עֲצִיבָה אֶלָּא בָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, טז): בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. דָבָר אַחֵר, וַעֲצָבֶיךָ זוֹ יְגִיעַת הָאָרֶץ, לוֹמַר שֶׁיֹּאכְלוּ בְּעִצָּבוֹן כָּל מַה שֶּׁיֹּאכְלוּ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, יז): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וגו'. כָּל זֹאת אֵרַע לָהֶם לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בִּזְנוּת אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁעָלָיו נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (עמוס ו, ד): הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וגו', שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִים מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִים נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (עמוס ו, ז): לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים, אוֹתָהּ שָׁעָה תָּסוּר שִׂמְחַת הַסְּרוּחִים. וְכֵן מִיכָה מִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם (מיכה ב, ט): נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ מְעַנִּים נְשֵׁי אֲנָשִׁים וַאֲסָרוּם אוֹתָן עַל בַּעֲלֵיהֶן וְהֵן מְגָרְשִׁין אוֹתָן, הֱוֵי: נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ, זֶה בֵּית בַּעְלָהּ, שֶׁהָיְתָה מִתְעַנֶּגֶת בּוֹ, מַהוּ: מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם, לֹא הָיָה לִי בָּעוֹלָם הָדָר אֶלָּא הָעוֹלְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ח, ג): מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, וַאֲנִי מִתְהַדֵּר בָּהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (משלי יד, כח): בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתָם מַמְזֵרִים, בִּטַּלְתֶּם אוֹתוֹ הָדָר שֶׁלִּי, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בְּמַמְזֵרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כג, ג): לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (מיכה ב, י): קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת הָיִיתִי מַאֲרִיךְ אַפִּי עִמָּכֶם, כֵּיוָן שֶׁפְּשַׁטְתֶּם בַּנִּאוּף קוּמוּ וּלְכוּ וגו', מַהוּ וְחֶבֶל נִמְרָץ, אֲנִי אָמַרְתִּי (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, אֲנִי נָטַלְתִּי יַעֲקֹב לְנַחֲלָה וְהוּא הָיָה חֶלְקִי, לְפִי שֶׁהָיָה זַרְעוֹ דּוֹמֶה לְחֶבֶל שֶׁהוּא מְשֻׁלְשָׁל זֶה בָּזֶה, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם מְיֻחָסִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְלֹא הָיָה זֶרַע אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם שׁוֹמְרִים עַצְמָן מִן הַנִּאוּף וְלֹא הָיָה שָׁם מַמְזֵרוּת, כֵּיצַד, כְּתִיב (דברי הימים א ה, ל): אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת פִּינְחָס פִּינְחָס הֹלִיד אֶת אֲבִישׁוּעַ, וְכֵן כֻּלָּם, וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת בָּאָה כָּךְ, וְאַתְּ נִכְנַסְתָּ עַל אֵשֶׁת חֲבֵרְךָ וְטִמֵּאתָ אֶת הַנַּחֲלָה, הֵיאַךְ הוּא מוֹנֶה פְּלוֹנִי בְּנִי וְהוּא אֵינוֹ בְּנוֹ, שֶׁהוּא מַמְזֵר, פָּסַקְתָּ אֶת הַחֶבֶל, הֱוֵי: וְחֶבֶל נִמְרָץ, מַהוּ נִמְרָץ, "נוֹאֵף "מַמְזֵר "רָשָׁע "צוֹרֵר. הָא לָמַדְתָּ בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין אֶלָּא בַּעֲוֹן הַנִּאוּף. וּמִנַּיִן לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַנִּאוּף, שֶׁכֵּן יִרְמְיָה צוֹוֵחַ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בִּימֵי מְנַשֶּׁה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל רָעוֹת יוֹתֵר מֵהֶם, לֹא הֶחֱרַבְתָּ אוֹתָם אֶלָּא בְּיָמַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ד, יט): מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּימֵי מְנַשֶּׁה אַף עַל פִּי שֶׁהִכְעִיסוּ אוֹתִי הָיוּ הַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתָם, עַכְשָׁו בְּנֵי זִמָּה הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי וגו', מַה כְּתִיב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (ירמיה ה, ח): סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעָבְרוּ עַל הַמִּצְווֹת כֻּלָּם וְכָפְרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה ה, יב): כִּחֲשׁוּ בַּה', הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ, וְעַל הַנִּאוּף נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּין, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ה, ט): הַעַל אֵלֶּה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם ה' וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּל אֲנִי כּוֹבֵשׁ, וְעַל הַזִּמָּה אֲנִי כּוֹעֵס, הֲרֵינִי מוֹסְרָן לַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ה, י): עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וגו'. פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, וְכֵן אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹא יִהְיֶה בָּכֶם עֲוֹן נִאוּף, שֶׁאִם יֵשׁ עֲוֹן זִמָּה בֵּינֵיכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם הוּא יָשׁוּב מֵאַחֲרֵיכֶם וְאַתֶּם נִמְסָרִים בְּיַד שׂוֹנְאֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וגו' וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, מַהוּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא נִקְרָא אֱלֹהֶיךָ, אֶלָּא בִּזְמַן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיכֶם וְהוּא מַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד אוֹיְבֵיכֶם וּמוֹסֵר שׂוֹנְאֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִילְךָ וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קְדוֹשִׁים בְּעֵת שֶׁשּׁוֹמְרִים עַצְמָן מִן הַנִּאוּף וּמִן הַזִּמָּה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא כ, ז): וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּאן בִּזְמַן שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים הוּא לָהֶם לֵאלוֹהַּ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ויקרא כ, ח): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם, אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּזְּמַן שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים חֻקָּיו, וּמַה הֵם הַחֻקִּים, אֵלּוּ הָעֲרָיוֹת, דִּכְתִיב נִאוּף אֵשֶׁת אִישׁ בָּרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, י): אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף, וּמָה רָאָה לְהַפְסִיק קִלְלַת אָב וָאֵם בֵּין הַקִּדּוּשׁ לַנִּאוּף, שֶׁכֵּן בַּתְּחִלָּה כְּתִיב (ויקרא כ, ט): אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו, לְפִי שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי גָרַם לַבֵּן שֶׁיְקַלֵּל אָבִיו, הַנִּאוּף, לְפִי שֶׁהוּא סָבוּר בְּבַעַל אִמּוֹ שֶׁהוּא אָבִיו וּמְכַבְּדוֹ, וְסָבוּר בַּנּוֹאֵף שֶׁאֵינוֹ אָבִיו וּמְקַלְּלוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמות כא, טו טז): וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ, וְכִי מָה רָאָה לְהַפְסִיק גּוֹנֵב נֶפֶשׁ בֵּין מַכֶּה לִמְקַלֵּל, וַהֲלוֹא לֹא הָיָה רָאוּי לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, לְפִי שֶׁמַּכֶּה וּמְקַלֵּל שְׁנֵיהֶם נֶאֱמָרִים בְּעֹנֶשׁ אָבִיו וְאִמּוֹ, לָמָּה עָשָׂה כֵן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁעַל זֶה נִתְחַיֵּב גּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְאַחַר שֶׁהוּא מַכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וּמְקַלְּלָם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ גָּדֵל עִמָּם וְאֵינוֹ מַכִּירָם, אַף כָּאן לְכָךְ הִפְסִיק בֵּין הַקִּדּוּשׁ לַזְּנוּת מְקַלֵּל אָבִיו, לְפִי שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא עַל אַחַת מִכָּל עֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, פְּעָמִים שֶׁמּוֹלִיד בֵּן וְגוֹרֵם לַמַּמְזֵר לְקַלֵּל אָבִיו, וְלָמָה הִזְכִּיר קִלְּלַת אֵם, וַהֲלוֹא אִמּוֹ מַכִּיר הוּא, אֵימָתַי מַכִּיר אִמּוֹ בִּזְּמַן שֶׁהַמַּמְזֵר הוּא מִנִּאוּף אֵשֶׁת אִישׁ, לְפִי שֶׁהַנּוֹאֶפֶת תּוֹלָה אוֹתוֹ בְּבַעְלָהּ, אֲבָל בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת פְּנוּיוֹת, הֵן מַשְּׁלִיכוֹת אֶת בְּנֵיהֶן בַּשְּׁוָקִים מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה וַאֲחֵרִים מְגַדְּלִים אוֹתָם, וְאוֹתָם מַמְזֵרִים אֵינָן מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמּוֹתֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁנָּאֲפָה וּבַעְלָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם וְהִיא מַשְׁלֶכֶת אוֹתוֹ, וּלְכָךְ עָנַשׁ הַכָּתוּב מִי שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְעַל הָעֲרָיוֹת, מִיתַת בֵּית דִּין וְכָרֵת, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, תַּמָּן תְּנֵינַן (גמרא קידושין עו-א): אֵין בּוֹדְקִין לֹא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָן לֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעְלָן וְלֹא מִסַּנְהֶדְּרִין וּלְמַעְלָן, כָּל שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה מַשִֹּׂיאִים לַכְּהֻנָּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרֵיהֶן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בְּאַרְכֵי יְשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִי. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה מֻכְתָּב בָּאִסְטְרָטֵיָא שֶׁל מֶלֶךְ. כְּתִיב (דברים יז, טו): שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ וגו', אֵין לִי אֶלָּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה וְסוֹפְרֵי דַיָּנִין וּמַכִּין בָּרְצוּעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז, טו): מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, כָּל שֶׁתְּשִׂימוֹ עָלֶיךָ לֹא יְהֵא אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, וּמִן הַבְּרוּרִים שֶׁבְּאַחֶיךָ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁאוֹתָם הַיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה צְרִיכִין שֶׁלֹא יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מַמְזֵרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּבְנֵי אָשֵׁר (דברי הימים א ז, מ): וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה, זְכוּת יִחוּסֵיהֶן עוֹמֶדֶת לָהֶם בַּמִּלְחָמָה, עַד כַּדּוּן מִן הַקַּבָּלָה, מִדְּבַר תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כג, ב ח): לֹא יָבֹא פְּצוּעַ וגו' לֹא יָבֹא מַמְזֵר וגו' לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וגו' לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (דברים כג, י): כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶךָ וגו', לְכָךְ כְּתִיב: וְהָיָה מַחֲנֶךָ קָדוֹשׁ וגו', שֶׁלֹא יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מַמְזֵרִים וְלֹא נוֹלָדִים שֶׁלֹא בִּקְדֻשָּׁה, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ מְסַיְעָם בַּמִּלְחָמָה, כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, לְאוֹתוֹ זֶרַע שֶׁיִּהְיֶה מְיֻחָס אַחֲרֶיךָ לוֹ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְאֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲבָל מַמְזֵרִים שֶׁאֵינָן מְיֻחָסִין אַחֲרֶיךָ שֶׁאֵינָן נִכָּרִין אָבוֹת שֶׁלָּהֶם, לֹא אֶהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, שֶׁאֵינִי מְיַחֵד שְׁמִי עָלָיו וְלֹא אֶתֵּן לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ.
ח וּלְכָךְ כְּתִיב בַּסּוֹטָה בְּעֵת שֶׁשּׁוֹכֶבֶת עִם אַחֵר (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, שְׁתֵּי מְעִילוֹת הַלָּלוּ לָמָּה, אַחַת שֶׁהִיא מְשַׁקֶּרֶת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַשֵּׁנִית שֶׁהִיא מְשַׁקֶּרֶת בְּבַעֲלָהּ, כֵּיצַד מְשַׁקֶּרֶת בְּבַעֲלָהּ, שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת עַל הַמַּמְזֵר שֶׁהוּא בְּנוֹ וְאֵינוֹ בְּנוֹ, וְהוּא יוֹרֵשׁ אֶת נְכָסָיו. כֵּיצַד מְשַׁקֶּרֶת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר שֶׁהַמַּמְזֵרִים לֹא יִקְחוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ אֶלָּא בֵּן שֶׁהוּא מְיֻחָס אַחַר אָבִיו, וְהִיא אוֹמֶרֶת עַל הַמַּמְזֵר שֶׁהוּא בֶּן בַּעְלָהּ וְנוֹתֶנֶת לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ. מַהוּ וּמָעֲלָה בוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבַעֲלֵךָ אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר בִּי אֵין אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַכֹּל, שֶׁכֵּן כְּתִיב (זכריה ד, ו): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (משלי טו, ג): עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים, לֹא כְּשֶׁאַתְּ סְבוּרָה לְהַנְחִיל הַמַּמְזֵר שֶׁלְּךָ נִכְסֵי בַּעֲלֵךָ, אֲנִי מַכִּיר הַמַּמְזֵר וַאֲנִי טוֹרְדוֹ מִן הָעוֹלָם, כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא אַחַת לְשִׁשִּׁים וּלְשִׁבְעִים שָׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא דֶבֶר גָּדוֹל בָּעוֹלָם וּמְכַלֶּה מֵהֶם אֶת הַמַּמְזֵרִים וְנוֹטֵל עִמָּהֶם כְּשֵׁרִים שֶׁלֹא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים, (ישעיה לא, ב): וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע, לָא מִסְתַּבְּרָא דְּלָא, וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא טוֹב, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ רָעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא לָעוֹלָם בְּחָכְמָה הוּא מֵבִיא, (ישעיה לא, ב): וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים וְעַל עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן, רַבִּי הוּנָא אָמַר אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי זְעֵירָא כַּד סְלַק לְהָכָא שָׁמַע קָלָא קָרֵי מַמְזֵרָא וּמַמְזֵרְתָּא, אֲמַר לוֹן מַהוּ כֵן, אֲמַר הָא אֲזִילָא דְרַבִּי הוּנָא אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם. אָמַר לֵיהּ רַב יַעֲקֹב בַּר אַחָא עִמְּךָ הָיִיתִי כְּשֶׁאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם, אֲבָל אִם הָיָה מְפֻרְסָם חַי הוּא, הֱוֵי וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, וְלֹא בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
ט דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כג, כד): אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', מְדַבֵּר בַּנּוֹאֵף שֶׁהוּא מַטְמִין עַצְמוֹ בַּסֵּתֶר לַעֲשׂוֹת זִמָּה, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, (ירמיה כג, כד): וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמִי שֶׁנִּכְנַס לִגְנֹב בְּתוֹךְ שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, וְהָיָה בָּהֶם שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים, כֵּיוָן שֶׁבָּא לָצֵאת מִפֶּתַח הַפְּנִימִי יָצָא וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ הַשּׁוֹמֵר הַפְּנִימִי, בָּא לָצֵאת מִן הַחִיצוֹן הִרְגִּישׁ בּוֹ הַשּׁוֹמֵר שֶׁבַּחוּץ וּתְפָסוֹ, אָמַר לוֹ בַּשֶּׁבִּפְנִים שָׂחַקְתָּ אֲבָל בִּי אֵין אַתְּ יָכוֹל לִשְׂחֹק. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנּוֹאֵף, בְּבַעַל הָאִשָּׁה שָׂחַקְתָּ, שֶׁלֹא הִרְגִּישׁ בְּךָ, אֲבָל אֲנִי יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק עַל הָרְשָׁעִים, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ב, ד): יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ, לְפִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַכֹּל, כְּמָה דְתֵימָא (זכריה ד, י): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (משלי טו, ג): בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים, וַאֲנִי אֶהְיֶה עֵד מְמַהֵר לְפַרְסֶמְךָ בָּעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי ג, ה): וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר ה' צְבָאוֹת, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', קְרִי בֵיהּ לֹא אַרְאֶנוּ לַבְּרִיּוֹת וַאֲפַרְסֵם מַעֲשָׂיו, כֵּיצַד הוּא מְפַרְסֵם מַעֲשָׂיו, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בְּלֵב בַּעַל הַסּוֹטָה לְקַנֹּאת אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהוּא מַשְׁקֶה אוֹתָהּ וְהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הַסּוֹטָה וְהַנּוֹאֵף, הֱוֵי: לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', אוֹתָהּ שָׁעָה מִתְפַּרְסֵם הַנּוֹאֵף וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהוּא שָׁכַב עִמָּהּ, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַסּוֹטָה, בְּבַעֲלֵךָ אַתְּ מוֹעֶלֶת וּמְשַׁקֶּרֶת, בִּי אֵין אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר, שֶׁאֲנִי אֲפַרְסֵם אֶת מַעֲשַׂיִךְ, מַעֲבִיר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְהִיא שׁוֹתָה וּשְׁנֵיהֶם נִדּוֹנִים, הֱוֵי: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל. אָמְרוּ מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ וְהָיְתָה הָאַחַת נְשׂוּאָה בְּעִיר אַחֶרֶת, בִּקֵּשׁ בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן לְקַנֹּאת לָהּ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם, הָלְכָה לְאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתָהּ נְשׂוּאָה שָׁם, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ מָה רָאִית לָבוֹא בְּכָאן, אָמְרָה לָהּ בַּעֲלִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי מַיִם הַמָּרִים, וַאֲנִי טְמֵאָה. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ אֲנִי הוֹלֶכֶת תַּחְתַּיִּךְ וְשׁוֹתָהּ, אָמְרָה לָהּ לְכִי וַעֲשִׂי כֵן. מֶה עָשְׂתָה לָבְשָׁה בִּגְדֵי אֲחוֹתָהּ וְהָלְכָה וְשָׁתְתָה מַיִם הַמָּרִים וְנִמְצְאָה טְהוֹרָה, חָזְרָה לְבֵיתָהּ יָצְאָה אֲחוֹתָהּ שֶׁזָּנְתָה לִקְרָאתָהּ, חִבְּקוּ וְנָשְׁקוּ זוֹ לָזוֹ, כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁקוּ זוֹ לָזוֹ, הֵרִיחָה בַּמַּיִם הַמָּרִים מִיָּד מֵתָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ח): אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו, הֱוֵי: לֹא אֶרְאֶנּוּ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל.
י דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, מְעִילָה כְּפוּלָה, שֶׁמָּעֲלָה בּוֹ בִּנְפָשׁוֹת וּבְמָמוֹן, שֶׁהֵבִיאָה לוֹ נְפָשׁוֹת אֲחֵרוֹת לָקַחַת לוֹ מָמוֹנוֹ. דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, שֶׁמָּעַל בּוֹ בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, פֵּרְשָׁה הֵימֶנּוּ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ, עַל יְדֵי אִישׁ הוּא מְקַנֵּא אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מְקַנֵּא אוֹתָהּ עַל יְדֵי בְּהֵמָה, (במדבר ה, יג): אֹתָהּ, זוֹ שֶׁהִתְרוּ בָּהּ, (במדבר ה, יג): שִׁכְבַת זֶרַע, פְּרַט לִכְשֶׁקִּנֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים, שֶׁלֹא תֹאמַר בִּקְפֵידַת הַבַּעַל תָּלָה הַכָּתוּב וּבַעַל הָא קָפִּיד, לְכָךְ נֶאֱמַר: שִׁכְבַת זֶרַע, (במדבר ה, יג): וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְלֹא שֶׁיְהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם, הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעְלָהּ אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתְּרָה הַתּוֹרָה קָרְאָה אוֹתָהּ טְמֵאָה. דָּבָר אַחֵר, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, כַּמָּה שִׁעוּר סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה, כַּמָּה הִיא טֻמְאָה כְּדֵי בִּיאָה, כַּמָּה הִיא בִּיאָה כְּדֵי הַעֲרָאָה, כַּמָּה הַעֲרָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל בָּרוּחַ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּדֵי גִּלְגּוּל בֵּיצָה, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר כְּדֵי לִגְמוֹת שָׁלשׁ בֵּיצִים מְגֻלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס אָמַר כְּדֵי שֶׁיִּקְשֹׁר גַּרְדִי אֶת הַנִּימָא, פְּנִימוֹן אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטֹּל כִּכָּר מִן הַסַּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר (משלי ו, כו): כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לֶחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כָּל אֵלּוּ שִׁעוּרִים לְאַחַר הַתָּרַת סִינָר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ שִׁעֵר, וּבֶן עַזַּאי נָשָׂא אִשָּׁה מִיָּמָיו, אִית דְּבָעֵי מֵימַר נִתְחַמֵּם, וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר בָּעַל וּפֵרַשׁ, וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר (תהלים כה, יד): סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. מִנַּיִן לְהַעֲרָאָה שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת בְּאֵשֶׁת אִישׁ, אָמַר רַבִּי יוֹנָה שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא יח, כט): כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, הֻקְּשׁוּ כָּל הָעֲרָיוֹת לַנִּדָּה, מַה נִּדָּה בְּהַעֲרָאָה, דִּכְתִיב (ויקרא כ, יח): אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, אַף כָּל הָעֲרָיוֹת בְּהַעֲרָאָה. (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהָעִיד, וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְהָעִיד אִם אָמַר נִטְמֵאת אֵינָהּ שׁוֹתָה, תַּלְמוּד לוֹמַר עֵד וְעֵד, (במדבר ה, יג): וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, אֲסוּרָה הָא אִם נִתְפָּשָׂה מֻתֶּרֶת. וְיֵשׁ לְךָ תְּפוּשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִיא אֲסוּרָה, וְאֵיזוֹ זוֹ כָּל שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּרָצוֹן וְסוֹפָהּ בְּאֹנֶס, וְיֵשׁ לְךָ שֶׁאֵינָה תְּפוּשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִיא מֻתֶּרֶת, וְאֵיזוֹ זוֹ שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּאוֹנֶס וְסוֹפָהּ בְּרָצוֹן, כַּהֲדָא אִתְּתָא אֲתַת גַּבֵּי רַבִּי אָמְרָה לֵיהּ נֶאֱנַסְתִּי, אָמַר לָהּ וְלָא עָרַב לָךְ, אָמְרָה לֵיהּ וְאִם יִטְבֹּל אָדָם אֶצְבָּעוֹ בִּדְבַשׁ וְיִתְּנֶנָּהּ לְתוֹךְ פִּיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לָךְ וּבַסּוֹף אֵינוֹ עָרֵב לָךְ, וְקִבְּלָהּ. דָּבָר אַחֵר, וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (בראשית יא, ל): וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, א): וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (אסתר ב, י): לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדְּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִגִּידָה עַכְשָׁו הִגִּידָה לְאַחַר זְמַן, וְאַף כָּאן וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, ה): וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר וגו'.
יא וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו' (במדבר ה, יד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, טז): שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵלּוּ שִׁבְעָה דְבָרִים בַּסּוֹטָה הֵם אֲמוּרִים, (משלי ו, יז): עֵינַיִם רָמוֹת, שֶׁהַסּוֹטָה תּוֹלָה עֵינֶיהָ לְאִישׁ אַחֵר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ג, טז): יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וגו', (משלי ו, יז): לְשׁוֹן שָׁקֶר, שֶׁהִיא נוֹאֶפֶת וְאוֹמֶרֶת מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת וּמְשַׁקֶּרֶת לוֹ. (משלי ו, יז): וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנַס עַל מְנָת שֶׁאִם נִתְפַּס יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. (משלי ו, יח): לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, שֶׁהַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת אֵין מַחְשְׁבוֹתָם בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא עָוֹן, אֵימָתַי הֵם חוֹטְאִים, וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּאֵיזֶה שָׁעָה. (משלי ו, יח): רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה, בְּוַדַּאי שֶׁמְמַהֲרִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֵטְא. (משלי ו, יט): יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, שֶׁאִם יִתָּפְסוּ הֵם מְכַזְבִים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים מְשִׂיחִים הָיִינוּ זֶה לָזֶה לִדְבָרִים אֲחֵרִים. (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל אַחִים זֶה עִם זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכב, ח): לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ. וְהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ הַבַּעַל שׁוֹמֵעַ וְשׂוֹנְאוֹ, וְאַף הַנּוֹאֵף אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ, הֱוֵי: וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, אֵין קִנְאָה אֶלָּא לְשׁוֹן כַּעַס, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לב, כא): הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם, וְאוֹמֵר (משלי ו, לד): כִּי קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר וגו'.
יב וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ז, כו): וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת וגו', כֵּיצַד הִיא מָרָה מִמָּוֶת, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ יִסוּרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָמָּה שֶׁהוּא טוֹעֶה אַחֲרֶיהָ וּלְבַסּוֹף מוֹרִידָה אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ב, יח): כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, (משלי ה, ה): שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו לְרַב הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אַחָא, לִמַדְתָּנוּ רַבֵּנוּ הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִין עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, עַל הַתִּשְׁעָה אָנוּ מַכִּירִים וְעַל הַשַּׁבָּת אֵין אָנוּ מַכִּירִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, ח י): אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ הַעַל אֵלֶה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם ה' וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ וְכָלָה אַל תַּעֲשׂוּ הָסִירוּ נְטִישׁוֹתֶיהָ כִּי לוֹא לַה' הֵמָּה. עַל לֹא יִהְיֶה לְךָ, דִּכְתִיב בּוֹ (שמות כ, ה) (דברים ה, ח): כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמְרוּ בַּסּוֹטָה: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו', לָמָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁהִיא מְקַנְּאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעְלָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת עַל לֹא תִשָֹּׂא, שֶׁהוּא מְנָאֵף וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא עָשָׂה, וְעַל כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ, שֶׁהַנּוֹאֵף עִם הַסּוֹטָה מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ וְאוֹמֶרֶת לְבַעְלָהּ מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, וְהָעֻבָּר גָּדֵל וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו וְאֵינוֹ אָבִיו, וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמְקַלֵּל אֶת הַנּוֹאֵף, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו וְהוּא אָבִיו. עַל לֹא תִרְצָח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת אוֹ יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. עַל לֹא תִנְאָף, דָּבָר שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ שֶׁהוּא נוֹאֵף. עַל לֹא תִגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ט, יז): מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ. עַל לֹא תַעֲנֶה, שֶׁמְּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר וְאוֹמֶרֶת מִמְךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. עַל לֹא תַחְמֹד, שֶׁהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לְבַעְלָהּ, כֵּיצַד כְּשֶׁבַּעְלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם סָבוּר שֶׁאוֹתוֹ הַבֵּן הוּא שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דְיָתֵיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ וְחוֹמֵד אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַב הוּנָא הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה, אֱמֹר לָנוּ כֵּיצַד עוֹבֵר עַל זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמַר לָכֶם, פְּעָמִים כֹּהֵן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף בָּא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלֶדֶת בֵּן, סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ בֵּן וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בַּשַּׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי שֶׁעָבְרוּ הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְעָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ז, כו): וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, אוֹי לָהּ לָעֲבֵרָה שֶׁעוֹבְרִין בָּהּ עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. וַחֲרָמִים, הֶחָרָם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה, אֲבָל הָאִשָׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. לִבָּהּ, שֶׁהִיא תּוֹבַעַת בְּלִבָּהּ. אֲסוּרִים יָדֶיהָ, אִלְמָלֵא שֶׁאֲסוּרִים יָדֶיהָ שֶׁאֵינָהּ תּוֹבַעַת בַּפֶּה לֹא הָיְתָה מַנַּחַת לְאָדָם שֶׁלֹא תְהֵא תּוֹבַעְתּוֹ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ, (גמרא גיטין צ-א): תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּעוֹת בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כָּךְ יֵשׁ דֵּעוֹת בַּאֲנָשִׁים, יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹרֵד זְבוּב בְּכוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, זֶה בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ מְדַבֶּרֶת עִם שְׁכֵנֶיהָ וְעִם קְרוֹבֶיהָ וּמַנִּיחָהּ. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב פּוֹרֵחַ עַל גַּב כּוֹסוֹ, וְהוּא נוֹטְלוֹ וְשׁוֹפְכוֹ וְלֹא טוֹעֲמוֹ, זֶה חֵלֶק רַע בַּאֲנָשִׁים שֶׁנָּתַן אֶת עֵינָיו בָּהּ לְגָרְשָׁהּ. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב שָׁכֵן עַל גַּב כּוֹסוֹ, וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמַנִּיחוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, זֶה יְהוּדָה בֶּן פַּפּוּס שֶׁנָּעַל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ. אֲמַרִין לֵיהּ נְהִיגִין הֲווֹן אֲבָהָתָךְ עָבְדִין כֵּן. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב מֵת נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמוֹצְצוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, זֶה הָרָשָׁע, שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִבָּהּ גַּס בַּעֲבָדֶיהָ, יוֹצְאָה לַשּׁוּק וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, וּפְרוּמָה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ וְרוֹחֶצֶת בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹחֲצִין, זוֹ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְגָרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, א): כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, מַהוּ (דברים כד, ב): וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר, שֶׁאֵין זֶה בֶּן זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, שֶׁהַלָּה הוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה וְהַלָּה נִכְשַׁל בָּהּ, אִם זָכָה הוּא לַשָּׁמַיִם הֲרֵי הוּא מְגָרְשָׁהּ, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהִיא קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, ג): אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה שֶׁהָאִשָּׁה הַזֹּאת הִכְנִיס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַל הָרִאשׁוֹן שֶׁגֵּרְשָׁהּ אָמַר שְׁלֹמֹה: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ. וְעַל הַשֵּׁנִי שֶׁהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ אָמַר הַכָּתוּב: וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ. דָּבָר אַחֵר, טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ, זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִיר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וּמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ בִּזְּמַן שֶׁרוֹאֶה שֶׁהִיא פְּרוּצָה. וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ קוֹלָנִית וְרַגְלָה רָמָה וּפְרוּצָה בִּשְׂחֹק וְאֵינוֹ מְקַנֵּא בָּהּ, לְפִי שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׂחֹק, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה. וְתַלְיָא בִּפְלוּגְתָּא, דְּתָנֵי: וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר חוֹבָה, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר רוּחַ טֻמְאָה, וְכִי רְשׁוּת יֵשׁ לוֹ לְאָדָם אוֹ חוֹבָה לְהַכְנִיס רוּחַ טֻמְאָה בְּעַצְמוֹ. תָּנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (ויקרא יט, יז): לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, יָכוֹל זוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו'. וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, כֵּיצַד עוֹבֶרֶת עָלָיו, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת י, כ): כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּגָלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, וְאֵין עֲבֵרָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַכְרָזָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ו): וַיְצַו משֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַחֲנֶה וגו'. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, אָמַר רַבִּי נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֵין קִנּוּי אֶלָּא לְשׁוֹן הַתְרָאָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יואל ב, יח): וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ. (במדבר ה, יד): וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה, תָּנֵי רַבִּי אוֹמֵר שָׁלשׁ טֻמְאוֹת נֶאֶמְרוּ בַּפָּרָשָׁה, אַחַת לַבּוֹעֵל, וְאַחַת לַבַּעַל, וְאַחַת לַתְּרוּמָה. וְכִי מָצָאנוּ אִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אָמַר רַבִּי אָבִין אָכֵן אִתְאֲמַרַת, אַחַת לַבַּעַל, וְאַחַת לַבּוֹעֵל, וְאַחַת לַיָּבָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי בּוֹן מַתְנִיתָא (גמרא סוטה ב-א): אָמְרָה כֵּן, וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.
יג וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן (במדבר ה, טו), מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן פָּרָשַׁת סוֹטָה, (במדבר ה, י): וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ וגו', וְכִי יִשְׂרָאֵל אוֹכֵל קָדָשִׁים, אֶלָּא אִם בָּאתָ אֵצֶל כֹּהֵן בַּנְּדָרִים וּבַנְּדָבוֹת וּבַבְּכוֹרִים, אֲנִי מַעֲמִיד הֵימֶךָ כֹּהֲנִים אוֹכְלִים קָדָשִׁים, וְאִם לִגְלַגְתָּ בַּמִּצְווֹת וְלֹא הֵבֵאתָ קָדָשִׁים, סוֹפוֹ וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וגו', תַּרְעָא דְּלָא פְּתִיחַ לְמִצְוָתָא פְּתִיחַ לְאַסְיָא. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן מִשֶּׁלּוֹ (במדבר ה, טו): עֲשִׂירִת הָאֵיפָה, לְפִי שֶׁעָבְרָה עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. (במדבר ה, טו): קֶמַח שְׂעוֹרִים, הַנּוֹאֵף הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. (במדבר ה, טו): לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, תָּנֵי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה, שֶׁלֹא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר. דָּבָר אַחֵר, לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן, לָמָּה, שֶׁהַשֶּׁמֶן אוֹרָה לָעוֹלָם, שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ יִצְהָר, וְהִיא אָהֲבָה אֶת הָאֲפֵלָה, לֹא יִהְיֶה אוֹרָה בְּמִנְחָתָהּ. וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, שֶׁהַלְּבוֹנָה זִכָּרוֹן לָאִמָּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ו): אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר, אֵלּוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, (שיר השירים ד, ו): וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת, וְזוֹ פֵּרְשָׁה מִדַּרְכֵּיהֶן, לֹא יְהֵא זִכְרוֹנָן בְּקָרְבָּנָהּ, שֶׁהַלְּבֹנָה קְרוּיָה זִכָּרוֹן. (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, שְׁתֵּי קְנָאוֹת הִיא, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לַבַּעַל כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. (במדבר ה, טו): מִנְחַת זִכָּרוֹן, זוֹ לְטוֹבָה, אִם נִמְצֵאת טְהוֹרָה. (במדבר ה, טו): מַזְכֶּרֶת עָוֹן, זֶה לְרָעָה, אִם נִמְצֵאת טְמֵאָה. (במדבר ה, טז): וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן, אֵינָהּ בָּאָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִידָהּ, שֶׁלֹא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. (במדבר ה, טז): לִפְנֵי ה', בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר. מִכָּאן אָמְרוּ (גמרא תמיד לג-ב): רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְמֵאִים בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר.
יד וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדוֹשִׁים (במדבר ה, יז), אֵין מַיִם קְדוֹשִׁים אֶלָא שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בַּכְּלִי, וְאֵלּוּ הֵן מֵי כִּיּוֹר. וְלָמָּה הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר, לְפִי שֶׁהַכִּיּוֹר לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא מִן מַרְאוֹת הַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, ח): וַיַּעַשׂ אֶת הַכִּיּוֹר נְחשֶׁת וגו', אוֹתָן נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ הָאֱלֹהִים מֵעִיד עָלֵינוּ שֶׁיָּצָאנוּ טְהוֹרוֹת מִמִּצְרַיִם, כְּשֶׁבָּא משֶׁה לַעֲשׂוֹת כִּיּוֹר, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בְּאוֹתָן הַמַּרְאוֹת עֲשֵׂה אוֹתוֹ, שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ לְשֵׁם זְנוּת, וְהֵימֶנּוּ תִּהְיֶנָה בְּנוֹתֵיהֶן נִבְדָקוֹת אִם טְהוֹרוֹת הֵם כְּאִמּוֹתֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר הָאֱלֹהִים, וַהֲלֹא לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הַזְּנוּת, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לֹא עָשָׂה אֶלָּא עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הָעֶרְוָה, שֶׁהָיָה הַמִּצְרִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ וְהַיְּהוּדִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ, זֶה מְמַלֵּא דָם, וְזֶה מְמַלֵּא מַיִם, שְׁנֵיהֶם שׁוֹתִים מִן הֶחָבִית, זֶה שׁוֹתֶה דָם, וְזֶה שׁוֹתֶה מַיִם. צְפַרְדֵּעַ רוֹאָה לַיְּהוּדִי וְהִיא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְרוֹאָה לַמִּצְרִי וְקוֹפֶצֶת עָלָיו. בְּהֶמְתָּן רוֹעוֹת כְּאֶחָד, וְהָיָה הַבָּרָד מַנִּיחַ לָזוֹ וְהוֹרֵג לָזוֹ. רְאֵה פְּלָאִים שֶׁהָיָה שָׁם, וְכֵן כָּל עֶשֶׂר מַכּוֹת. בָּאוּ לַיָּם וְעָשָׂה לָהֶם יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם, בְּמִצְרַיִם כְּתִיב (שמות ט, ג): הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה, וּבַיָּם כְּתִיב: הַיָּד הַגְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, לא): וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי יֵשׁ יָד גְּדוֹלָה וְיֵשׁ יָד קְטַנָּה, אֶלָּא גְּדוֹלָה [ממש] מִמַּה שֶּׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם עָשָׂה בַּיָּם, הִקְפָּה שְׁלִישׁוֹ שֶׁל יָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ח): קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם, וְהַלֵּב שְׁלִישׁוֹ שֶׁל אָדָם, וְהָלְכוּ בְּתוֹכוֹ בַּיַּבָּשָׁה, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם קוֹרִין תִּגָּר וְאוֹמְרִים מַשֹּׂוֹא פָנִים יֵשׁ כָּאן, אָנוּ עֲרֵלִים וְהֵם עֲרֵלִים, לָהֶם (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיוֹם הַהוּא וגו', וְלָנוּ (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, בְּאֵי זוֹ זְכוּת הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעִים, וְלֹא מָצִינוּ אֶלָּא שִׁבְעִים, שְׁלשִׁים בְּנֵי חָם, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנֵי יֶפֶת, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה בְּנֵי שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ח): יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָמָּה הֵם (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, וְהָאֻמּוֹת שִׁבְעִים, וְאַתְּ אוֹמֵר מֵאָה וְאַרְבָּעִים. אֶלָּא שִׁשִּׁים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ שֶׁמַּכִּירִין אֶת אֲבִיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶן, וְנִקְרְאוּ מְלָכוֹת, וּשְׁמוֹנִים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אֲבִיהֶן, וְנִקְרְאוּ פִּילַגְשִׁים, שֶׁהַפִּילַגְשִׁים חֲשׁוּדוֹת, וּשְׁאָר אֵינָם מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמָּם אֶלָּא מְעוּלָמִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר השירים ו, ח): וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וְיִשְׂרָאֵל, (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, גָּדְלוּ בְּמִצְרַיִם (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים וגו', וְהֵן (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי וגו'. אַחַת הִיא שֶׁקִּלְקְלָה שָׁם וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי, הוּא הַמִּצְרִי שֶׁהָרַג משֶׁה, שֶׁלֹא יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בֵּין הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יב): וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וגו', אֲבָל יִשְׂרָאֵל (תהלים צו, ז): הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ כֵּן, (שיר השירים ו, ט): רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ וגו', בָּאוּ לֵילֵךְ (שמות יג, כא כב): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וגו' לֹא יָמִישׁ וגו', וְהַמָּן יוֹרֵד וְהַבְּאֵר עוֹלֶה לְהָרִים לָהֶם. יוֹרֵד הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַמַּיִם מִן הָאָרֶץ, וּבָשָׂר מִן הַיָּם (במדבר יא, לא): וַיָּגָז שַׂלְוִים, מַה שֶׁלֹא נַעֲשָׂה לִבְרִיָּה בָּעוֹלָם, הִרְגִּישׁוּהָ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ (שיר השירים ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וגו'. אָמְרוּ לָהֶם בָּנָיו שֶׁל אֱלֹהִים הֵן, אָמְרוּ לָהֶן אֵינָן בְּנֵי מִצְרִים, לֹא כְשֵׁם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ הַמִּצְרַיִם בַּזְּכָרִים לֹא כָךְ שִׁעְבְּדוּ בַּנָּשִׁים. מִיָּד קָפַץ הַדִּבּוּר עַל משֶׁה אָמַר לוֹ מְנֵה אֶת בָּנַי וְיֵדְעוּ שֶׁהַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, ב) (במדבר א, כ) (במדבר א, כב) : שְׂאוּ אֶת וגו' בְנֵי רְאוּבֵן וגו' לִבְנֵי שִׁמְעוֹן וגו' וְכֵן כֻּלָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַסּוֹטוֹת אִמּוֹתֵיכֶן גָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְלֹא נֶחְשְׁדוּ, וְאַתֶּם גְּדַלְתֶּם בֵּין הַטְּהוֹרִים וְנֶחְשַׁדְתֶּם, לְפִיכָךְ יָבוֹא מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶן שֶׁל אוֹתָן שֶׁגָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְהָיוּ טְהוֹרוֹת, וְיִבְדְּקוּ וְיוֹכִיחוּ לְמִי שֶׁגָּדַל בֵּין טְהוֹרִים וְנִטְמְאוּ, לְכָךְ הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר.
טו בִּכְלִי חֶרֶשׂ (במדבר ה, יז), אָמַר רַבִּי מֵאִיר הִיא הִשְׁקַתְּהוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחִין, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקֶה אוֹתָהּ הַמַּיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה שֶׁל חֶרֶס. (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר, מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבֵא עָפָר לַסּוֹטָה, זָכְתָה יוֹצֵא מִמֶּנָּהּ בֵּן כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית יח, כז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, לֹא זָכְתָה תַּחְזֹר לַעֲפָרָהּ. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, זָכוּ בָנָיו לִשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵפֶר פָּרָה וַעֲפַר סוֹטָה, אֲבָל עֲפַר כִּסּוּי לֹא מָנָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶכְשֵׁר מִצְוָה וְאֵין מִמֶּנּוּ הֲנָאָה. לָמָּה הָיָה בּוֹדְקָה בְּמַיִם וּבְעָפָר, לְפִי שֶׁהָאָדָם נִבְרָא מִן הֶעָפָר וְהִיא נוֹצְרָה בַּמַּיִם, לְכָךְ הִיא נִבְדֶקֶת בַּמַּיִם וּבֶעָפָר אִם טְהוֹרָה כִּבְרִיָּתָהּ. וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה, יָכוֹל יַתְקִין בַּחוּץ וְיַכְנִיס, תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, אִי בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, יָכוֹל יַחְפֹּר בְּדֶקֶר, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יִהְיֶה, הָא כֵיצַד, יֵשׁ שָׁם הָבֵא, אֵין שָׁם תֵּן שָׁם. (במדבר ה, יז): יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמַּיִם, תָּנֵי שְׁלשָׁה צְרִיכִין שֶׁיֵּרָאוּ, עֲפַר סוֹטָה וְאֵפֶר פָּרָה וְרֹק יְבָמָה, מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ אַף דַּם צִפּוֹר שֶׁל מְצֹרָע.
טז וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה (במדבר ה, יח), מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף. (במדבר ה, יח): לִפְנֵי ה', וַהֲלֹא כְתִיב לְמַעְלָה (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה', אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹדִיעָהּ לִפְנֵי מִי הִיא עוֹמֶדֶת. (במדבר ה, יח): לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, לְכֹהֵן שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְעַבְדּוֹ מַמְתִּין בַּחוּץ שֶׁלֹא יִטַּמָּא, לֹא דַּיוֹ לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. כָּךְ שֶׁלֹא יֹאמַר הַכֹּהֵן אֲנִי פּוֹרֵעַ רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְרוּחוֹ גַּסָּה עָלָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: לִפְנֵי ה' וּפָרַע. וּפָרַע לָמָּה, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת רָאשֵׁיהֶן מְכֻסּוֹת, וּלְכָךְ הָיָה פּוֹרֵעַ רֹאשָׁהּ וְאוֹמֵר לָהּ, אַתְּ פָּרַשְׁתְּ מִדֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁדַּרְכָּן לִהְיוֹת מְכֻסּוֹת רָאשֵׁיהֶן וְהָלַכְתְּ בְּדַרְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהֵן מְהַלְּכוֹת רָאשֵׁיהֶן פְּרוּעוֹת, הֲרֵי לָךְ מַה שֶּׁרָצִית. (במדבר ה, יח): וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִפְּנֵי לְיַגְעָהּ כְּדֵי שֶׁתַּחְזֹר בָּהּ, וַהֲלוֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר אִם חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיָּחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. (במדבר ה, יח): מִנְחַת קְנָאֹת הִוא, יִהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה לֹא תְהֵא כְּשֵׁרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: הִוא. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִין לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בִּידֵי כֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר, נִקְרְאוּ מָרִים עַל שֵׁם שֶׁמְאָרְרִים אֶת הַגּוּף וּמְבַעֲרִין אֶת הֶעָוֹן. (במדבר ה, יח): הַמְאָרְרִים, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַיִם הַמְאָרְרִים, כְּנֶגֶד רמ"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, וּכְנֶגֶד רמ"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בַּנּוֹאֵף.
יז וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, וְאֵין שׂוֹרְפִין שְׁתֵּי פָּרוֹת כְּאַחַת, וְלֹא עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֶגְלוֹת כְּאַחַת, וְלֹא הוֹרְגִין שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּאֶחָד, וְלֹא מַסְגִּירִין שְׁתַּיִם כְּאֶחָד, וְלֹא מַחְלִיטִים שְׁנַיִם כְּאֶחָד. (במדבר ה, יט): וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה, בִּלְשׁוֹנָהּ, וְאֶל הַגַּנָּב וְאֶל הַגַּזְלָן, בִּלְשׁוֹנָם. (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת, אוֹמֵר לָהּ הַרְבֵּה הַיַּיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה קְדָמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם. אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי אַגָּדָה וּמַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּגוֹן (איוב טו, יח): אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִידוּ. וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַאי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ, כְּגוֹן מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן בְּבִלְהָה, וּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה בְּתָמָר שֶׁהוֹדוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם וְלֹא בוֹשׁוּ, מֶה הָיָה סוֹפָן, נָחֲלוּ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לַקִּנּוּי, יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹתוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: תַּחַת אִישֵׁךְ, אֶת שֶׁהִיא תַּחַת אִישָׁהּ שׁוֹתָה, וְאֵין אֵלּוּ שׁוֹתוֹת. טֻמְאָה, לְהוֹצִיא דֶּרֶךְ אֵבָרִים. (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים, אוֹמֵר לָהּ בִּתִּי אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלֶּה לְמָה הֵם דּוֹמִים, לְסַם יָבֵשׁ הַנָּתוּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי וְאֵין מַזִּיקוֹ, כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה מַתְחִיל לְחַלְחֵל, אַף אַתְּ אִם טְהוֹרָה אַתְּ שְׁתִי וְלֹא תִמָּנְעִי שֶׁתִּהְיֶה נְקִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִנָּקִי מִמֵּי וגו', (במדבר ה, כ): וְאַתְּ כִּי שָׂטִית, אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ, שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, כ): וְכִי נִטְמֵאת. (במדבר ה, כ): וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ, לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. (במדבר ה, כ): מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס, עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.
יח וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה (במדבר ה, כא), אָמַר רַבִּי זֵירָא בְּשֵׁם רַב שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּסּוֹטָה לָמָּה, אַחַת קֹדֶם שֶׁנִּמְחֲקָה מְגִלָּה וְאַחַת לְאַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה מְגִלָּה, לְפִי שֶׁאֵין מֻקְּדָם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְרַבָּנָן אָמְרִין אַחַת שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה וְאַחַת שְׁבוּעָה שֶׁאֵין עִמָּהּ אָלָה, כֵּיצַד הִיא שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה, בְּאוֹמֵר לָהּ מַשְׁבִּיעַנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹא נִטְמֵאת, וְאִם נִטְמֵאת יָבוֹאוּ בָךְ. (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה, פְּרַט לְחֵרֶשֶׁת. (במדבר ה, כא): יִתֵּן ה' אוֹתָךְ, אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁעוֹשִׂים מִדַּת רַחֲמִים אַכְזָרִיּוּת, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בְּיו"ד ה"א מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, וְכָאן מִדַּת אַכְזָרִיּוּת, (במדבר ה, כא): לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה. יָכוֹל עַצְמָהּ שֶׁל אִשָּׁה לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה, אָמַר (במדבר ה, כא): בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל נִשְׁבָּעוֹת בָּךְ וְלוֹטוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְאוֹמְרוֹת אִם עָשִׂיתָ חֵפֶץ זֶה יְהֵא סוֹפֵךְ כְּסוֹפָהּ שֶׁל פְּלוֹנִית. (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה, תָּנֵי (ספרי נשא יח): הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּסּוֹטָה בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה, מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִלָּה בָּעֲבֵרָה מִשָּׁם הִתְחִלָּה הַפֻּרְעָנוּת, יָרֵךְ הִתְחִלָּה בָּעֲבֵרָה וְאַחַר כָּךְ בֶּטֶן, לְפִיכָךְ תִּתְקַלֵּל הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן, וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָּלַט שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל, אָדָם הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ה): וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, לָקוּ תְּחִלָּה, וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, כג): וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם וגו'. קְטַנֵּי סְדוֹם הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה (בראשית יט, ד): וְאַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ וגו', אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, יא): וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים. פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ (שמות א, ט י): וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, הָבָה, הוּא לָקָה תְּחִלָּה וְהַשְּׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, כט): וּבְכָה וּבְעַמְּךָ. מְרַגְּלִים הֵם הִתְחִלּוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, לב): וַיֹּצִיאוּ דִבַּת הָאָרֶץ, אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, לז): וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (במדבר יג, לה): אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה. שְׁכֵנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יב, יד): כֹּה אָמַר ה' עַל כָּל שְׁכֵנַי, אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יב, יד): [לכן] כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם. נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הֵם הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, טו): כִּי מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלָיִם יָצְאָה חֲנֻפָּה לְכָל הָאָרֶץ, אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כט, כב): וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה.
יט וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ (במדבר ה, כב), אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵעַיִךְ, וּמִנַּיִן אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבָאוּ, (במדבר ה, כז): וּבָאוּ, אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה. (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִנַּיִן כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה כָּךְ בּוֹדְקִין אֶת הָאִישׁ הַנּוֹאֵף, תַּלְמוּד לוֹמַר: לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה, וְלֹא אִלֶּמֶת. (במדבר ה, כב): אָמֵן אָמֵן, אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה, אָמֵן עַל הָאָלָה. אָמֵן מֵאִישׁ זֶה, אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר, אָמֵן לְשֶׁעָבַר, אָמֵן לֶעָתִיד לָבוֹא, אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי מִן הָאֵרוּסִין, אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי מִן הַנִּשֹּׂוּאִין.
כ וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה (במדבר ה, כג), וְלָמָּה מַיִם, מִמְּקוֹם שֶׁבָּאת. וְעָפָר, לִמְקוֹם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת. וְכָתַב, לִפְנֵי מִי שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. אֶת הָאָלֹת, יָכוֹל כָּל הָאָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הָיָה כּוֹתֵב, תַּלְמוּד לוֹמַר: הָאֵלֶּה. (במדבר ה, כג): הַכֹּהֵן, פָּסַל הַכָּתוּב בְּיִשְׂרָאֵל. (במדבר ה, כג): בַּסֵּפֶר, וְלֹא בַּנְּיָר. (במדבר ה, כג): וּמָחָה אֶל מֵי, רַבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי לֵוִי מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבָדָא, דְּרַבִּי מֵאִיר הֲוָה יָלֵיף דָּרֵישׁ בִּכְנִישְׁתָּא בְּכָל עֲרוּבַת שֻׁבָּה, וַהֲוַת תַּמָּן חָדָא אִתְּתָא יְלִיפָה שְׁמָעַת קָלֵיהּ, חַד זְמַן אִיעַנֵּי דְרָשָׁה, אָזְלָה בָּעֲיָה מֵיעַל לְבֵיתָהּ וְאַשְׁכַּחַת בּוֹצִינָא מִטְּפֵי. אֲמַר לָהּ בַּעֲלָהּ הָן הֲוֵית, אֲמַרָה לֵיהּ הֲוֵינָא שְׁמָעַת קָלֵיהּ דְּדָרוֹשָׁה. אֲמַר לָהּ כָּךְ וְכָךְ לָא הָוֵי אִתְּתָא עָלְלָת לְהָכָא עַד זְמַן דְּהִיא אָזְלָא רָקְקָה בְּאַפּוֹי דְּדָרוֹשָׁה, צָפָה רַבִּי מֵאִיר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַעֲבַד גַּרְמֵיהּ חָשֵׁשׁ עֵינֵיהּ, אֲמַר כָּל אִתְּתָא דְּחָכְמָה מַלְחֵשׁ לְעֵינָא תֵּיתֵי תִּלְחַשׁ, אֲמַרִין לָהּ מְגִירָתָא הָא עָנְתִיךְ תֵּיעוֹלִין לְבֵיתֵיהּ, עִבְדִּי גַרְמָךְ לָחֲשָׁה וְאַתְּ רָקְקָה גּוֹ עֵינֵיהּ. אֲתַת לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לָהּ חָכְמָה אַנְתְּ מַלְחֵישׁ לְעֵינָא, מִן אֵימְתֵיהּ עֲלָהּ אֲמָרַת לֵיהּ לָא. אֲמַר לָהּ וְרֻקִּית בְּגַוָּהּ שִׁבְעָה זִמְנִין וְהִיא טַב לָהּ, מִן דְּרֻקִית אֲמַר לָהּ אִזְלִין אִמְרִין לְבַעֲלִיךְ חַד זְמַן אֲמַרְתְּ לִי וְהָא דְרֻקִּית שִׁבְעָה זִמְנִין. אָמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי רַבִּי כָּךְ מְבַזִּים דִּבְרֵי תוֹרָה, אִלּוּ אֲמַרְתּ לָן לָא הֲוֵינָן מְשַׁלְּחִין וּמַיְיתִין לֵיהּ וּמַלְקִין לֵיהּ סַפְסְלָה וּמְרַעֲיִין לֵיהּ לְאִנְתְּתֵיהּ. אָמַר להֶם לֹא יְהֵא כְּבוֹד מֵאִיר גָּדוֹל מִכְּבוֹד קוֹנוֹ, וּמָה אִם שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה אָמַר הַכָּתוּב שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וּכְבוֹד מֵאִיר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. (במדבר ה, כג): אֶל מֵי הַמָּרִים, אָמַר אֲבוּהָ דִשְׁמוּאֵל צָרִיךְ לִתֵּן מַר לְתוֹךְ הַמָּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: מֵי הַמָּרִים, שֶׁמָּרִים כְּבָר.