פרק ט · אות מא
מא וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא (במדבר ה, כח), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְכִי מִי טִמְאָהּ שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ, שֶׁהוּא אוֹמֵר: וּטְהֹרָה הִוא, אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ. וּטְהֹרָה הִוא, טְהוֹרָה לַבַּעַל, טְהוֹרָה לַבּוֹעֵל, טְהוֹרָה לַתְּרוּמוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְהוֹרָה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וּטְהֹרָה הִוא, אֶלָּא סוֹף שֶׁהַמָּקוֹם פּוֹרֵעַ לָהּ תַּחַת נִוּוּלָהּ, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה, שֶׁהִיא נִפְקֶדֶת. יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. יוֹלֶדֶת כְּעוּרִים, יוֹלֶדֶת לְבָנִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: וּטְהֹרָה הִוא, טָהוֹר הוּא הַוְּלַד. (במדבר ה, כח): וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָה רְאוּיָה לֵילֵד.