פרק ט · אות לט
לט וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו' (במדבר ה, כו), מִן הַמִּנְחָה הַמְחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹא תתְּהֵא מֻנַּחַת בִּשְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ. (במדבר ה, כו): וְהִקְטִיר הַמִּנְחָה, זוֹ הַקְטָרַת הַקּוֹמֶץ שֶׁקִּדְמָה אַזְכָּרָה, (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה, כָּעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.