פרק ט · אות לח
לח וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה (במדבר ה, כה), וְכִי עַל יָדוֹ הוּא מֵנִיף לֹא עַל יָדֶיהָ הוּא מֵנִיף, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ מִתּוֹךְ כְּלִי חֹל וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ, מִכָּאן אָמְרוּ הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ, וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ. וְהֵנִיף, וְהִגִּישׁ, וְקָמַץ, וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. מִיַּד הָאִשָּׁה, וְלֹא מִיַּד שָׁלִישָׁהּ, שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כט, כז): אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם, מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה, לוֹמַר שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תְּנוּפָה יֵשׁ הֲרָמָה, מִכָּאן אָמְרוּ מִצְוַת תְּנוּפָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.