אור ברסלב
במדבר רבה פרק ט › אות כח

במדבר רבה

פרק ט · אות כח

אות כז

כח אִישׁ אִישׁ וגו' (במדבר ה, יב), אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה לַקִּנּוּי, וּמִנַּיִן אַתְּ מַרְבֶּה אֲרוּסָתוֹ וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁהוּא מְקַנֵּא לָהֶן לְהַשְׁקוֹתָן כְּשֶׁיִּנָּשְׂאוּ, וּלְקַנֹּאות כָּל הַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲוָיָה, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין כְּדֵי לְאָסְרָן אַבּוֹעֵל כַּבַּעַל, (במדבר ה, יב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין, אוֹ הָאִישׁ מְקַנֵּא וְאֵין בֵּית דִּין מְקַנְאִין, (במדבר ה, יב יד): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְקִנֵּא, לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁיְּקַנְאוּ. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מְקַנְאִין וְאֵין מְקַנְאִין לֹא עַל יְדֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. אוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פְּרַט לַגֵּרִים, אָמַר רַב אִישׁ אִישׁ, לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לְרַבּוֹת חֶרֶשׁ, שׁוֹטֶה, וְאֵשֶׁת שִׁעֲמוּם, וְשֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וְהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, שֶׁבֵּית דִּין מְקַנְאִין לָהֶם לְפָסְלָן מִכְּתֻבָּתָן, יָכוֹל אַף לְהַשְׁקוֹתָן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וגו' (במדבר ה, יב): כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, בִּרְאוּיָה לְאִישָׁהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אַף הַמְשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מַשְׁקִים. אָמְרוּ לוֹ וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם דּוּגְמָא הִשְׁקוּהָ, וְנִדּוּהוּ וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. מָה אֲנַן קָיְמִין, אִם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת, כְּבָר כְּתִיב (במדבר ה, יב): בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא גֵרִים. אִם בְּגֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, כְּבָר כְּתִיב (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא כָּן אָנוּ קָיְמִין בְּגֵר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת. מַה טַּעְמֵיהּ דַּעֲקַבְיָא, (במדבר ה, יב): בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא גֵרִים. מַה טַּעְמַיְהוּ דְּרַבָּנָן, (במדבר ה, יב): וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְרַבּוֹת כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, מָה אָמוּר בַּפָּרָשָׁה, (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, מִי שֶׁשְּׁכִיבָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ עַל בַּעֲלָהּ מְקַנֵּא וּמַשְׁקֶה. (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע, הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה וְלֹא עַל דְּבַר מָמוֹן. וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, אֵין מַעַל בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א ה, כה): וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם וגו', (יהושע ז, ב): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וגו'.

תוכן העניינים

במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה