פרק ט · אות כז
כז אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר וגו' (במדבר ה, ל), אִישׁ, אוֹ אִישׁ, לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְסָרִיס שֶׁיְקַנְאוּ. (במדבר ה, ל): וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', לְרַבּוֹת אֵשֶׁת כֹּהֵן וְאֵשֶׁת סָרִיס שֶׁהֵן שׁוֹתוֹת. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, כָּל מַה שֶּׁאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדָּבָר אֶחָד מְעַכֵּב. (במדבר ה, לא): וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, מַגִּיד שֶׁהוּא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן עַד שֶׁלֹא תִשְׁתֶּה הָאִשָּׁה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתֶּה וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הוֹאִיל וְהֵבִיאָה אֶת עַצְמָהּ לִידֵי דְבָרִים הַלָּלוּ אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻּרְעָנוּת.