פרק ט · אות כג
כג וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו' (במדבר ה, כו), מִן הַמִּנְחָה הַמְחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹא תְהֵא מֻנַּחַת בְּתוֹךְ שְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ. (במדבר ה, כו): וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, מִן הַקְּטֹרֶת שֶׁאָנוּ עֲתִידִין לְרַבּוֹת. כֵּיצַד מַקְטִירוֹ, מוֹלְחוֹ וְנוֹתְנוֹ עַל גַּבֵּי אִשִׁים, דִּכְתִיב (ויקרא ב, יג): וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתֶךָ וגו'. (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ה, כד): וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, אֶלָּא לְהָבִיא אֶת שֶׁרִשּׁוּמוֹ נִכָּר. (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם, לָמָּה נֶאֱמַר, לוֹמַר לָךְ שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מַכִּין אוֹתָהּ בְּרָחְבּוֹ שֶׁל סַיִּף וּמְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ, (במדבר ה, כז): וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמְּעִילַת הַבַּעַל גּוֹרֵם, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ טֻמְאָה בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת, יָכוֹל אִם נִטְמֵאת בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁהַמַּיִם יִבְדְּקוּ אוֹתָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ, שֶׁמְּעִילַת בַּעֲלָהּ גּוֹרֶמֶת לָהּ שֶׁתִּבָּדֵק. (במדבר ה, כז): וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם וגו', מְלַמֵּד שֶׁהֵם מִתְחַלְחֲלִים בְּכָל אֵבָרֶיהָ. (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ וגו', הִקְדִּים יָרֵךְ לַבֶּטֶן, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ, הִקְדִּים בֶּטֶן לַיָּרֵךְ. רַבָּנָן אָמְרֵי כִּי לָיֵט יָרֵךְ וְהָדַר בֶּטֶן לָיֵט, כְּשֵׁם שֶׁהִתְחִילָה בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, מַיָא כִּי בָּדְקֵי כְּאָרְחַיְיהוּ בָּדְקֵי. אֵיתִיבִין בַּקְּלָלָה נָמֵי כְּתִיב (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, לָא תַבְרָא, הַהוּא דְמוֹדַע לָהּ כֹּהֵן דְּבֶטֶן בְּרֵישָׁא הָדַר יָרֵךְ, שֶׁלֹא לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַמַּיִם הַמָּרִים. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ, שֶׁתְּהֵא מְפֻרְסֶמֶת לַכֹּל.