פרק ט · אות כב
כב וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה (במדבר ה, כה), וְלֹא מִיַּד שְׁלוּחָהּ. מִיַּד הָאִשָּׁה, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה מִנַּיִן לְמִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה בַּבְּעָלִים, אָמַר לוֹ אַתְיָא יַד יַד מִשְּׁלָמִים, כְּתִיב הָכָא: וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה, וּכְתִיב הָתָם (ויקרא ז, ל): יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִישֵׁי ה', מַה כָּאן כֹּהֵן אַף לְהַלָּן כֹּהֵן, וּמַה לְּהַלָּן בְּעָלִים אַף כָּאן בְּעָלִים. הָא כֵיצַד, מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף. (במדבר ה, כה): אֵת מִנְחַת הַקְּנָאוֹת, מַגִּיד שֶׁמְּבִיאָה מִנְחָה אַחַת לְשֵׁם שְׁתֵּי קְנָאוֹת. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה', בְּמִזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: לִפְנֵי ה', הוּא בַּמִּזְרָח עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב. (במדבר ה, כה): וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה.