אור ברסלב
בכורי אביב (רוטנברג) הקדמת המחבר › יציאת רוסי'

בכורי אביב (רוטנברג)· רבי משה רוטנברג

הקדמת המחבר · יציאת רוסי'

החורבן של עיירות קטנות

אולם הקב"ה המקדים רפואה למכה, הקדים גם בעדינו רפואה ואח. בראות הצירים השונים שבליטא שעוד מעט והם יצטרכו לסגור את "עסקיהם", באשר שכל ליטא תיספח על רוסיא והיתה לאחת, והם היו נזקקים מאד לכסף. מה עשו השגרירים השונים? החליטו למכור רשיון נסיעות דרך לארצם לכל המשלם את מחירו ולכל הרוצה בו. ושגריר ממשלת הולנד עלה בעסק הזה. במחיר ליטים אחדים מכר וויזה למושבות ארצו כגון לסורינאם ולקוראסאא. על הרשיון היה הנקל היה להשיג רשיון נסיעה דרך ארץ יאפון, והקונסול היאפוני, "הכיר" בוויזה זו ונתן רשיון לעבור בארצו לארצות הברית, כדי משם להמשיך את הדרך למושבותיה של הולאנד. כן ראו כלם בזה אצבע אלקים כי מתוך וויזה עלובה זו תצא תשועה גדולה ופורקן לכמה אלפי פליטים.

מצב הפליטים היה ברע. הממשלה הסוביטית אמנם "אצילה" מהוד האזרחיות שלה על כל הפליטים. אולם הפליטים ידעו כבר מן הנסיון כי אזרחיות זו גררה אחריה לרוב גירוש לסיביר ולכן כאשר הודיעו לנו כי עלינו לענות על שאלון המון שאלות הנוגעות לחיינו, לפני קבלנו רשיון עזיבה את הארץ (כי בכלל ידוע היה כי קשה היה לעזוב את רוסיא, במו לפנים את ארמ"צ) יראנו פן יקראנו אסון להשתלח לסיביר אולם מסרנו את גורלנו בידי שמים ואמרנו:

טוב, נסע אפילו לסיביר ובלבד שנחלץ מהמקום הזה, ובלבד שנסע, אולי נוכל סופ-סוף לעזוב את רוסיא. ולפיכך היינו עומדים כל הימים לחכות לתורנו ובלילה היינו הולכים לישון ותחת ראשנו מוטלת חבילה אחת של כל חפצינו ומה הם חפצינו? תפילים וסידור. לפחות שנוכל להניח תפילין בארץ נוד.

ענין זה נמשך כשלשה חדשים. בבוקר היו אומרים מי יתן ערב, כי בערב היו נפתחים הקונסוליות השונות. מדוע? סוד היה הדבר! הקונסוליות עבדו את עבודתן בלילות, "משמרות" ישבו... ומשהיינו באים בלילה, עם פתיחת השערים היו אומרים לנו לכו ובואו בבוקר. בבוקר לכו ותבואו בערב. כן דחו אותנו, בלך ושוב ומחר אתן אולם הדבר לא נמאס עלינו. הורגלנו כבר בזה. בינתים השתדלו בעדי הגאון סילבר, שליט"א, ואחי אריה רדוטנגברג יחיה שו"ב מסינסינטי, והשיגו בעדי "דרישת רב" מאמריקה, אולם דרישה זו לא הוכרה ע"י הקונסול האמרקאי. והענין הלך ונמשך, ובה הורגלנו לצפיה זו עד בבוא סוף סוף הרשיון המקווה, וארץ רוסיא פתחה לפנינו את שעריה ואמרה לנו:

"קומו צאו מן המקום הזה" לא האמנו למשמע אזנינו ולמראה עינינו. הבטנו על נייר הרשיון והיינו כחולמים.

והנה ראוי לציין את ענין הדולארים ברוסיא. הלא בידוע היו הדולארים בבחינת בל יראו ובל ימצאו. הנתפס ודולדים אתו נענש קשה, ואולם בהנתן לנו הוויזות, בקשו מאתנו דולרים ממש. על שאלתנו:

היתכן? הלא דולארים אסורים במדינה זו. התשובה:

כאן בבית הזה הכל נעשה בדולאדים. ממילא יצא שבמקום הצדק הרוסי שמה הורשה המסחר הבורגני בדולארים...

כמובן שאנכי בתור ר"מ של "ישיבת חכמי לובלין" סידרתי קודם לכל בעזרתו של האדמו"ר קאליש מאמשינוב שליט"א שכל תלמידנו ישיגו את כל הניירות הדרושים שלהם:

וויזות יאפוניות, פספורטים פולאנים וכו'. ואלה שבעדם לא השיגה ידי לסדר את עניניהם באופן זה, השגנו בעדם וויזות שוודיות ורשיון נסיעה לסין. באופן זה נצלו כל תלמידי ישיבתנו פרט לשנים שנשארו בווילנא. אלה שעזבו את רוסיא מקצתם נסעו לארץ ישראל ומקצתם לארצות הברית ולקאנאדא, ומקצתם נשארו בשאנכאי, ה' ישמור ויגן עליהם! מזלי גרם שלא אעזוב את רוסיא עד אשר אראה את בירת הארץ הקומוניסטית. ישבתי בה חמשה ימים. הימים היו ימי חנוכה וממקום שבתי במלון "מוסקבה החדשה" ממול הקרמלין, הדלקתי נרות חנוכה שהעמדתים על סף החלון ואורם נשתקף ממול, בקרמלין. ולא מחו בידינו. להיפך, הראו לנו כל אותו ידידות והראו לנו את זימרת העיר, כמו קרונות התחתית, (סובוויים) וכו'. הקונסול האמרקאי במוסקבה הסכים לתת לי וויזה, בהשתדלותו של הרב סילבר שליט"א.

מעניין לציין שעוד כהיום נמצאו במוסקובה איזה מאות בחורים תופשי ביהמ"ד בצנעה. ועובדים ביום ולומדים בלילה דלא איברי לילה אלא לגירסא. ורשום בזכרוני היטב שפגשתי ביהודי אחד ושאלתי ממנו אודות מקום אחד להראות לנו. ובודאי הכיר שאנחנו מחוץ לארץ. ושאל אותי מאין אתם והשבתי לו מורשה. ושאלנו אם אמת שהיטלר הוא שונא-ישראל והורג יהודים (בודאי עכשיו אותו יהודי לא ישאל זאת). זאת השאלה מבליטה את מצב הדיבור והדפוס החפשי השורר בארץ החופש הלז.

וכן נמצאו ש"ס ביהמ"ד שיהודים מתפללים בבוקר ובערב וגורמן ג"כ שאותן יהודים עזרו כמה פעמים להפליטים שבאו למוסקבה ולא היה להם מעות על הוצאות ונתנו למו. כן מכל פליט שפגשו שמה בקשו שיתנו למו מתנה סידור וחומש וציצית וכדומה. ויותר מזה השתוקקו אחר לוח לדעת זמני השנה. ושמענו ג"כ כי נמצאו יחידי סגולה אפילו מבין נערים אשר ממש במסירות נפש המה שומרים התורה בבל פרטותיה אפילו דקדוקי סופרים. ועוד לא כבה זיק החיים מהנשמה הישראלית.

תוכן העניינים

בכורי אביב (רוטנברג)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה