בית פנחס על מכות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק שלישי אלו הן הלוקין · דף יח.
ברש"י בד"ה קרא יתירה כו'. למהוי נ"ל שחוזר אמה שלמעלה דלהכי נכתב למהוי לאו כו' לאו באנפי נפשיה. ז"ל הח"ש עכ"ל. ולי נראה דהאי למהוי לאו כו' הוי תחילת דיבור ומציין בגמרא למהוי לאו באפי נפשיה הכי מיהדר פירושו בכל חד ל"ל ש"מ ליחודי לאוי לכל חד וחד כו' ור"ל שבא לומר דלא יגרוס למהוי לאו באנפיה נפשיה דאותו לשון אינו סובל כ"כ את הפירוש שכתב רש"י ודו"ק:
בתו' בד"ה איסור בעלמא כו' כדפ"ה לעיל במילתא דר"ש. ר"ל דשם נדחק רש"י ומצא לנו איסור בכל אחד ואחד. ומתרץ דמ"מ איסור לאו לא מצינו אלא מהכא דרש"י לא ביאר לנו אלא שאסור מצד דהוי מצות עשה אבל שיהא אסור באיסור לאו דהוא חמור לא מצינו אלא מהכא וק"ל:
בתו' בא"ד דלא דמי להא דפריך בפרק כל שעה כ"ד ודלמא ליחודי לאו כו' ר"ל דשם פריך ולא והכתיב לא תאכל בחטאת ונלמוד מדכתיב בנותר לא יאכל כי קודש הם אלא ודאי אם אינו ענין לגופו תנוהו ענין לשאר איסורין ואם אינו ענין לאכילה תנוהו ענין לאיסור הנאה ומסיק דילמא ליחודי לאו לגופיה הוא דאתי דאי אתי מנותר אין לוקין על לאו שבכללות וא"כ מנ"ל לומר בכאן דלא אתי לחוץ לחומה דילמא ליחודי לאוי לכל חד וחד דלילקי עליה אתא עז"א דלא דמי דבשלמא התם שפיר אמר ליחודי לאו לגופיה אתי דטפי אית לן לאוקמי למילקי אנפשיה מלומר תנהו לענין שאר איסורין אבל הכא דדרשינן ליה בכל חד וחד בנפשיה לענין אחר לחידוש טפי ודאי טוב יותר מלומר דאתא למלקות בדבר שאינו חידוש כ"כ וק"ל:
בתו' בא"ד והלא אין מלקות אלא ללאו חדוש. ר"ל בהחידוש שמוסיף ר"ש בכל חד וחד הוא דהוה מלקות ולא באחרינא דאתי בק"ו כדכתבו התוס' לעיל ומה שבא לחדש בעולה כו' וק"ל:
בא"ד וה"ק בסוגיא וכדפרש"י כצ"ל. ור"ל ה"ק בהסוגיא דלוקה חמש דאמר רבא באיסורא קאמר וכדפרש"י ג"כ כאן דעדיין צריכין לומר דלוקה ה' דאמר רבא איסורי קאמר וק"ל:
בא"ד דמעשר צריך ע"כ לכתוב בהדיא והא דקאמר לא תוכל לאוכלם אשארא. ר"ל קרא דלא תוכל לאוכלם קאי אשאר ענינים. ומעשר צריך לכתוב באותו קרא בהדיא דהא ודאי כו' שהרי אין אריכות במקרא יותר משאם היה מפרש מעשר לבדו ר"ל באותו מקרא דלא תוכל לאוכלם דכולל הכל אין בו אריכות יותר כו' וכ"כ בח"ש ע"ש:
בא"ד דהא השתא לא תוכל לאוכלם מעקרא כצ"ל. ור"ל מדלא יהיה נכתב בפסוק דלא תוכל לאוכלם ה"א דאינו חייב מלקות עליו שזה עיקר מעשר דכתיב בקרא קמא. והח"ש הגיה דהא השתא לא תוכל לאוכלם לא קאי אעיקרא ור"ל לא קאי אעיקר מעשר שיהא חייב באוכלו חוץ לחומה דהוא העיקר שחייב בו במעשר. ול"נ כמו שהגהתי וכן מצאתי:
בתו' בד"ה ולילקי משום זר כו' דס"ס ליתא אלא בש"פ וישנו כמו אכילה. בקשתי ומצאתי בפסחים ל"ב ול"ג מבואר דבתרומה אינו חייב אלא באכילה שוה פרוטה ואז חייב אפילו אין בו כזית והוא דעת אבא שאול ורבי ס"ל כוותיה לפי מה שאמר שם ר"פ ריש דף ע"ג. ולי נראה דהתוס' כיוונו לזה שכתבתי דבתרומה אינו חייב אלא בשוה פרוטה ואז חשיב כמו אכילה כלומר כאיל היה בו כזית אף שאין בו כזית ורבא לא מני אלא כו' ודו"ק:
בתו' בד"ה ולילקי משום בשר בשדה כו' דאמרינן בסוף פרק גיד הנשה לוקה משום בשר כו'. ר"ל ודאי אגמרא דידן לא קשיא דלא בא להקשות דלילקי ממש רק דיהא אסור נמי מזה וכמו שכבר מבואר בתוס' ויתבאר ג"כ רק אמה שאמר שם בפג"ה דלוקה משום בשר בשדה וקשה דלמה יהא נלקה משום לאו זה הלא הוי לאו שבכללות שהרי כולל הוא כו' ודו"ק: