אור ברסלב
בית פנחס על מכות פרק שלישי אלו הן הלוקין › דף יז:

בית פנחס על מכות· רבי פנחס הלוי הורוויץ

פרק שלישי אלו הן הלוקין · דף יז:

דף יז.

בגמ' דאית ביה שתי אכילות. ר"ל שמקצת מהן אוכלים הבעלים ומקצת מהן מקריבים למזבח לשמים ומקרי נמי בשם אכילה. משא"כ עולה דהוי כולה כליל וממילא אין בו אלא אכילה אחד דהיינו הקרבה למזבח וק"ל וכן הוא בהדיא בחגיגה ד"ז דאמ' חגיגה עדיף מעולות שכן יש בו ב' אכילות ופירש"י דהיינו מזבח ואדם:

בתו' בד"ה דלמאי דס"ל לדידיה כו' דאתי בק"ו מתודה וכולהו דמסתבר כו' נ"ל דר"ל דמאחר דמדקדק דבכור אתי לאחר זריקה דאי קודם זריקה שפיר נילף מתודה אע"פ שכתוב לבסוף ממילא כולהו נלמדו מעצמם כמו שאומר ר' שמעון וז"ש וכולהו דמסתבר. ומסיק דהא מ"מ כו' בזה חוזר ומפרש למה כולהו דמסתבר ומפרש ואמר מאחר דמוכרחין לומר דתודה אתיא לקודם זריקה אע"ג דחד צד חמור הוא אצל עולה ר"ל בענין א' הוי תודה חמור מעולה והיינו דבתודה אית ביה ב' אכילות וא"כ הו"א דיהא אסור לכל הפחות לזר אפילו לאחר זריקה משום דנילף מק"ו מעולה אפ"ה מוכרחין לומר דתודה אתיא לקודם זריקה והיינו משום כדפירשו התוס' לעיל דאיסורא אחרינא ליכא לאוקמי בה דהא שרי לזרים וז"ש כדפרישית. וא"כ סוף סוף משמע בבכור ר"ל מאחר דמוכרחין לומר דתודה אתיא לקודם זריקה ממילא משמע דבכור אתי לאחר זריקה והח"ש הגיה בזה הרבה. ונ"ל להגיה הכי דהא מ"מ ע"כ צריך לאוקמי תודה להכי אע"ג דחד צד חמור הוא אצל עולה כדפרישית. וא"כ סוף סוף משמע בבכור וכשנגיה כמו שהגהתי א"ש ויתפרש כמו שיתפרש לפי הגהות של הח"ש וע"ד שכתבתי נ"ל:

בתו' בד"ה איסור בעלמא כו' הא איצטריך ללקות לאוכל לפני זריקה לפי שאין עונשין כו' כצ"ל. והח"ש הגיה ללקות לאוכל לפני החומה לפי כו'. ואינו נכון דכאן איירי לאחר שתירץ דיש לנו קרא יתירה ולכך ודאי אתי לאוכל לפני זריקה וכמבואר ברש"י גם בתוס' שהביאו לרש"י וכאן לא בא לומר אלא דקשה לרש"י עכשיו בלפני זריקה כמו שהוקשו לעיל בחוץ לחומה ודו"ק וכן מצאתי מוגה:

תוכן העניינים

בית פנחס על מכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה