בית פנחס על מכות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק ראשון כיצד העדים · דף ה:
לימא ר"ל דאמר כר"י ור' יוחנן דאמר כרבנן. עיין בח"ש וכל מה שכתב שם גרם לו שלא ראה הרי"ף מ"ש על משנתינו דבאו אחרים והזימום ששם מפרש בהדיא דבר זה באורך וז"ל דר"י סבר כרבנן דכיון דקאמרי רבנן אפי' מאה יהרגו ש"מ דסברי רבנן אע"ג דאיתזמו כת ראשונה אי אתי כת שנייה ומסהדי על אותו פלוני שהרג את הנפש מקבלי' סהדותא וקטלינן ליה אפומייהו וכן אי איתזומא כת שניי' נמי ואתי כת ג' ומסהדי מקבלינן סהדות' וקטלינן ליה אפומייהו ומ"ה כד מיתזמי כולן יהרגו כולן דכל כת וכת קרינן בה ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו והוה לר' יוחנן דאמר מקבלין סהדותא מאלו דמסהדי בתר דאישתקור סהדי קמאי כרבנן. ור"ל דאמר דאין מקבלין סהדותא מאלו דמסהדי במאי דמסהדי קמאי כר' יודא דאמר אין נהרגת אלא כת ראשונה לבד דכיון דאיתזמי כת ראשונה לא מקבלינן סהדותא דכת שניה דאתי ומסהדי בתרה ומ"ה כד מיתזמא לא קטלינן להו דלא קרינן ביה ועשיתם לו כאשר זמם דהא לא קטלינן עלייהו עכ"ל והנה לפי מה שפרש"י כת איסטטית היא זו כת סטיא ר"ל בודאי כת שקר היא המזמת צריכין לומר לפי זה דר"י אמר כן לדבריהם דרבנן דלדידי' פשיטא דא"ש דאינה נהרגת אלא כת ראשונה דכת השניה לא באו למקטליה דאינה נאמנת להרוג את הרוצח מאחר דאיתזם כבר כת אחר וא"כ ממילא אינה נהרגת דלא קרינן בה ועשיתם לו כאשר זמם אלא אפילו לדידהו דנאמנת כת השניה כשאין מזימין אותן למה נאמין כת המזמת הלא בודאי כת סטיא היא מאחר דאמרם על כולם עמנו הייתם. אבל לפי מה שפירשו איסטטית היא זו דר"ל וכי עדות זו הוי כיורה של צבע שכל הנוגע בה יצטבע וסטיא מלשון צבע א"ש יותר ר"ל דהא אין שום טעם לומר שיהרוג הכת השנייה אלא מטעם שכת המזמת הזימום. וכי משום שהזימום יהיו נהרגין וכי יהיה עדות זו כיורה של צבע הא אין מן הדין להורגן אף כי נאמין לכת המזמת וכדמפרש טעמא דר"י וכמ"ש בשמו. ולפי התרצן שבכאן לדברי ר' יוחנן יהיה כדברי ר' יהודה כפשוטו דהכל תלוי שלא נאמין לכת המזמת דאטו כ"ע לגבייהו הוו קיימי ברי"ף כתבתי בזה יותר ע"ש:
ברש"י בד"ה ברבי אומר כך שמו. מבואר יפה בח"ש:
בתו' בד"ה אוסטטית ברי"ף פי' לשון סטים כנ"ל. נ"ל סטים היינו לשון צבע. ור"ל שאמר ר"י לחכמים וכי כת זו המזמת הוא כיורה של איסטטית שכל הנוגע בה יצטבע בתמיה אלא אינה נהרגת אלא כת ראשונה לבד כן הוא בהדיא בהרי"ף: