בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק שנים עשר מצות חליצה · דף קג:
ברש"י בד"ה מאי לאו מוחלטת ואי כמאן דמכתת דמיא זיל בתר מה דעייל כו' אין להקשות למה קאמר זיל בתר מה דעייל הלא אף אם היה כולו שם אין כאן שום שיעור לטמא את הבית מאחר דמיכתת שיעורם י"ל דודאי אף אם הוא כאילו נכתת מ"מ מטמא כשכולו בתוכו דהא עכ"פ יש בבית שיעור בגד טמא ומטמא את הבית אך כשאין בבית אלא רובו דאז אמרינן כאילו הוה כולו דהמיעוט אזיל בתריה ואי הוה כמאן דמיכתת אז ודאי ליכא לאיצטרופי מה דאינו בבית שלא בא לשם כלל דמאיזה טעם נשליך המיעוט אחר הרוב מאחר דכולו כשרוף דמיא וק"ל:
שם בתוס' בד"ה מטמא מאחוריו כו' ומתוכו דמוסגר היינו שנכנס כולו לבית כדפירש בקונטרס דהיינו אותה גירסא אחרת שהביאה רש"ל בח"ש דמטמא מתוכו היינו כשהוא כולו לתוכו אפילו אין שם ביאה כגון שנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו דקיי"ל בשבועות דאין זה ביאה ואפילו נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור וכי נכנס כולו מיהא טמא דכתיב ולא יטמא כל אשר בבית דהוי טמא משום שהוא כולו בבית ובמוחלט מטמא אף מאחוריו במגע אם נגע בכותל מטמא עכ"ל ובח"ש נדפס קצת בלשון אחר ובעיני נראה להגיה כמו שהעתקתיו: