בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק שני כיצד · דף כב:
בגמרא ערות בת אשת אביך מולדת אביך ל"ל כו' כצ"ל וצריכין למחוק מילת אחותך הוא דהא אדרבה בגמ' דריש לר"י בר"י דאחותך הוא אתי למעוטי דאינו חייב משום בת אשת אביו ורבנן אמרי דאתא לדרשא אחריתי גם הח"ש מחקו וכתב בס"א אינו וכן נראה עיקר עכ"ל וכן משמע מדברי רש"י שכתב אחותך היא בהאי קרא דבת אשת אביך כתיב ומציין בהא דאמר ור' יוסי אמר קרא אחותך היא וכו' א"כ ש"מ מלישנא דרש"י דעדיין לא נכתב בגמ' תיבת אחותך היא דהוצרך להגיד לנו דהוא סיפא דקרא דבת אשת אביך וק"ל:
שם בגמ' ור"י בר"י האי בת אשת אביך מאי עביד ליה אין להקשות דילמא מיבעיא ליה כדי לכתוב בההוא קרא אחותך היא ולמעט דלא מחייב משום בת אשת אביו דאי הוי כתיב באידך קרא הוי דרשינן מיני' דאין מזהירין מן הדין די"ל דהכי מקשה דלא ליכתוב כלל פסוק דבת אשת אביך ויכתוב אחותך היא באמת באידך קרא לידרוש מיני' דאין מזהירין מן הדין ולא יצטרך כלל למעט דלא ליחייב בה משום בת אשת אביו מאחר דלא הוזכר שום חיוב בבת אשת אביו וק"ל:
שם בתו' בד"ה מ"ט הכא לא פריך כו' ולהכי בעי מ"ט וכו' והא דלא הקשו כן תיכף לעיל כשהי' משני כיון דלענין ייבום מיפטר פטר וכו' י"ל דבאמת אפשר שהקשה כן תיכף בייבום גופא מנ"ל למימר שפוטר רק שהסדרן סידר הקושיא בגופא דמתניתין דתנא הדין דפוטר ודוק:
שם בתו' בד"ה בן אין לו עיין עליו אע"ג דסתם אח או בן הוי אפילו ממזר כו' האי אע"ג המשך לשונו קאי אהא דאמר דסתם זרע לא הוי אלא זרע כשר וכו' וה"ק אע"ג דלישנא דסתם אח או בן הוי אפילו ממזר מ"מ לישנא דסתם זרע הנזכר בכתוב לא הוי אלא זרע כשר כדאמרינן בקידושין כו' רק שהוצרך לדייק דמשמע הכי בשמעתין דסתם אח ובן הוי אפילו ממזר כדפריך לעיל פשיטא אחיו הוא ומזה משמע דסתם אח הוי אפילו ממזר ומזה דהכא לא איצטריך ובן אין לו עיין עליו משום דלא נילף מבני יעקב דייק דסתם בן הוי אפילו ממזר דהא אי לאו דרשה דאחוה אחוה מבני יעקב לא הוי איצטריך כלל דרש דעיין עליו דסתם בן פירושו אפילו ממזר ועל זה מסיק דאפ"ה לישנא דסתם זרע הנזכר בקרא משמע דוקא זרע כשר ולכך אתי שפיר גמרא דקידושין דמקשה על הא דכתיב וזרע אין לה ושבה אל בית אבי' כו' אין לי אלא זרע כשר כו' כמבואר שם דף ד' ע"א וכן נראה פשוט דלישנא דאע"ג האמור בתחילת הדיבור אין לו משמעות כלל ונ"ל מ"ש פשוט:
שם בתו' בא"ד ולהכי איצטריך לאתויי לענין נחלה ולא בעי למילף מדלענין יבום כו' ר"ל דלענין נחלה מצריך פסוק להא דבן הבן כו' ומקשו שם התו' דלמה לי' קרא תיפוק ליה מדלענין יבום בן ובני בנים כהדדי נינהו ה"נ לענין נחלה ובזה מתורץ דביבום גופי' לא ידעינן ליה דדרש דעיין עליו אתיא לאתויי ממזר וכמבואר בפרק יש נוחלין בתו' דף קט"ו ומ"ש כדאמרינן גבי בת הוא לחזק לישנא דה"ל לאתויי מעניני דיבום כדאמרינן גבי בת י"נ דף ק"ט דאמר בהדיא מדלענין יבום בן ובת כהדדי נינהו לענין נחלה נמי כו' ע"ש והא דלענין יבום בני בנים פוטרין מן היבום באמת נלמד מנחלה כמבואר להדיא בתו' פרק יש נוחלין דף קט"ו: שם בתו' בא"ד וא"ת תדרוש איפכא גבי נחלה לאתויי ממזר כו' ר"ל וממילא נמעט ממזר מענינא דיבום מגז"ש דאחוה אחוה מבני יעקב וק"ל ומתרץ דגבי נחלה א"צ לאתויי ממזר כו' ולהכי ע"כ ההוא דנחלה אתי לרבות בן הבן ר"ל וא"כ ודאי ענינא דיבום נלמד מיני' וממילא אתיא קרא דהכא לאתויי ממזר וק"ל: