בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק שמיני הערל · דף פא.
ברש"י בד"ה לא יחלוץ אם יש אח אחר עיין בזה בכתבי בגמ' לקמן דף פ"ג ע"ב מה שכתבתי בזה:
שם בתוס' בד"ה ואין מאכילה כו' והא דפריך לקמן דר' יוחנן אדרבי יוחנן כו' בשלמא אי לא הוו מחלקין בין אקראי בעלמא לא הוי קשה דיתרץ ר' יוחנן כו' כמו באילו עוברין די"ל דסוגיא דהכא סוברת דליכא מ"ד דלא גזרו דרבנן אטו דאורייתא וכל היכא דדאורייתא אסור גם דרבנן אסור משום גזירה והכא מתיר ר' יוחנן אפילו בדאורייתא ולכך פריך שפיר לקמן אבל עכשיו שחילקו התוס' ואמרו דבאקראי בעלמא לכ"ע לא גזרינן הוי מצי לתרוצי הכי וק"ל ומה שכתבו התוס' לפני זה והקשו מגמרא דאילו עוברין דאמר שם דלא גזרינן דרבנן אטו דאורייתא ולא תירצו דסוגיא דהתם אינה סוברת כסוגיא דהכא היינו משום דעדיפא קאמר וגם לא אפשר לתרוצי שם כמו שתירץ לפני זה אגמרא דכתובות דשם לא הוי אלא תירוצא של איבע"א ולכך אפשר לומר דאותו תירוץ אינו סובר כסוגיא דהכא משא"כ בגמ' דאילו עוברין דאין שם תירוץ אחר בברייתא דמדוכה ואיכא להקשות איך מתרץ לה סוגיא דהכא וק"ל:
שם בתוס' בא"ד וא"ת ומי דחקו לר"ל דלא אכלה בתרומה בזמן חזה ושוק ר"ל למה לא אמר לר' יוסי כמו ר' יוחנן דהוא מאכילה בכל תרומה אף בזמן חזה ושוק דמשמעות דבריו של ר' יוסי ודאי משמע כמו ר' יוחנן דסתמא קאמר ע"ז תירצו דשמעינן ליה לר' יוסי דאנדרוגינס ספיקא הוי ולכך אינו ראוי שיאכיל בתרומה דאורייתא או בזמן שהוא דאורייתא ועוד תירצו לפי שהי' שונה בדברי ר' יוסי עיגול בעיגולים עולה ואותו לשון מוכרחין לומר דאיירי בתרומה בזמן הזה כמבואר ברש"י בגמ' א"כ ש"מ דר' יוסי איירי בסתם דבריו בתרומה בזמן הזה לכך נפרש ג"כ דבריו שבמתניתין דאיירי בתרומה בזמן הזה דוקא וק"ל ומסקו התוס' אח"כ ור' יוחנן אית ליה לקמן דתני לה וסבר לה וכו' מתרצין בזה איך אמר ר' יוחנן אליבי' דמאכילה אפילו בתרומה דאורייתא הלא שמעינן ליה לר' יוסי לעיל דאנדרוגינוס ספיקא הוי עז"א דהוא סובר דר' יוסי תנא לה וסבר לה דתרומה בזמן הזה דאורייתא ומאכילה לפי שהוא ודאי זכר כדדייק ממתניתין דהכא דמשוי ליה ר' יוסי כודאי זכר כו' ולדידי' ליתא לברייתא מקמי מתניתין ר"ל לר' יוחנן אנו אומרים דליתא לברייתא דקתני לר' יוסי דאנדרוגינוס ספיקא הוי מקמי מתניתין דידן דקתני דהוי ודאי זכר ודוק:
שם בתוס' בד"ה והלא אני שונה כו' היינו מתניתין דמייתי בסמוך כו' אע"ג דבהדיא קאמר בגמ' בלשון זה מאי חתיכה דתנן כו' הוצרכו התוס' לכתוב כן דהי' אפשר לומר דר"ל מתניתין אחרת ונזכר שם ר' יוסי בפירוש וכאלו אמרו בגמ' מפרש דהיינו מתניתין דחתיכה של חטאת כו' וק"ל:
שם בתוס' בא"ד והכי נמי הוי מצינן לשנויי לריש לקיש כו' התוס' כתבו דהם היו יכולין לתרץ גם לריש לקיש כמו שתירצו הכא לר' יוחנן ולא הוו צריכין לתרץ לריש לקיש דהוי ליה למיתנא ביצת טריפה כדמתרצי בדיבור שלפני זה בשם ר"י וק"ל:
שם בתוס' בד"ה מה היא דתנן כו' הא בדרבנן אינו אוסר כל שדרכו דהא קאמר עיגול בעיגולים עולה והיינו מאחר שהוא דרבנן אינו אוסר הואיל ולא הוי אלא כל שדרכו לימנות וק"ל:
שם בתוס' בד"ה נתערבו באחרות כו' כגון גבי יוחסין בספ"ק דכתובות כו' רש"ל בח"ש הגיה גבי יוחסין ובסוף פ"ק דכתובות כו' ולא הגיה נכון דבספ"ק דכתובות דף ט"ו ע"א מבואר שם דהא דמצרכינן תרי רובי היינו דוקא לעניין יוחסין דבדין זה שמביאים התוס' מסיק שם בגמ' דלכך מצרכינן שם תרי רובי משום דמעלה עשו ביוחסין ומבואר שם דדוקא ביוחסין בעינן תרי רובי ע"ש: