בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק שמיני הערל · דף עח:
בגמ' ממזרת לאחר עשרה דרי מהו מפרשין התוס' דספיקא בעו מיניה עיין שם והא דלא בעו מיניה ממזרת ודאי לאחר עשרה דרי היינו משום דאפשר דהיו מסופקים אם אנו אומרים דון מינה ומינה אם לאו ולכך בממזרת ודאי היו סוברין דאסירא דודאי מחמרינן בה וספיקא בעו מיניה וק"ל:
שם בגמ' והא אנן תנן ממזרים ונתינים אסורין ואיסורן איסור עולם הא דלא הקשה מן קרא דכתיב גם דור עשירי לא יבא כו' ורבי אליעזר קאמר דגם דור שלישי לא חיי י"ל דבקרא הי' אפשר לומר דקאי על אותן העומדין על הר סיני ואסר להם ממזר וממזרת עד דור שלישי שלהם כלומר דדור עשירי של ישראל אסור בממזרים ולא קאמר שגם דור עשירי בממזרים דממזר לא חיי עד דור שלישי לכך הוצרך להביא ממתניתין ומהר"ש רצה לתרץ דה"א דממזר קאמר דממזר ולא ממזרת דבריו תמוהין ואינו נכון ואכתי תיקשה דקאמר קרא דממזר חיי עד עשרה דרי וכל שכן ממזרת ואיך אמר דלא חיי ואין להקשות מנ"ל באמת דלא קאי על אותן העומדין על הר סיני מאחר דאין לנו שום לימוד לזה כמו שצריכין לימוד לזה במצרי ואדומי לעיל בגמרא י"ל מאחר דלא נזכר שום דורות כאן דהא עד עולם אסירי כדילפינן מעמוני ולכך אית לן לומר דקאי על ממזרים גופא ולא על אותן שעמדו על הר סיני דמהיכי תיתי לן לומר שקאי דוקא להם ודוק:
שם בגמ' דלא ידיע לא חיי כפירש"י משום דלא יטמעו כשרים בדורותיו ולא ידעתי למאי איצטריך רש"ל בח"ש לתת טעם אחר שהקב"ה אינו רוצה לצור ממזרים כו' עיין שם:
שם בתו' בד"ה מי יתן לי כו' ספיקא בעו מיניה כו' כבר כתבתי בזה למה לא שאלו ממנו על ודאי ממזרת לעיל בגמרא בענין זה: