בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק שמיני הערל · דף עו.
בגמרא הדר אמר רבא כו' נתגיירו אית להו חתנות והא דאמרינן דדוד גזר עלייהו הלא אסירי מדאורייתא משום חתנות מבואר לקמן בתוס' דף ע"ט ע"א ע"ש:
שם ברש"י בד"ה מפני שהוא שותת שחמימות התאוה כו' וכשהזרע יוצא דרך הנקב ר"ל דרך נקב פי האמה אזי אין יציאתו משם יורה כחץ משום שחמימות התאוה כבר יצאה דרך נקב שניקב הגיד ובח"ש הגיה רש"ל והוא לפי גירסת ספרים ישנים שמשונה קצת מגירסת ספרים שלנו:
שם ברש"י בד"ה ומנכתינן ליה וכו' ונושך וכו' ז"ל רש"ל בח"ש כמו עיסה הנושכת בחברתה עכ"ל ולא רצה לפרש נשיכה כמשמעה דנמלה אינו נושך גם אם נושך אזי מזרף זריף להמכה וק"ל:
שם בתוס' בד"ה ממולאי כו' חזינהו דהוו שחורי ראש כלומר שלא היו שבים כזקנים כמו שאיתא בנדרים הנודר משחורי הראש אסור בשבים עכ"ל רש"ל בח"ש ודין זה דהנודר משחורי הראש איתא ביו"ד סימן רי"ז:
שם בתוס' בד"ה בהיותן גויים לית להו חתנות כו' ואיירי בנכריותן כדדרשינן כו' בא להוכיח שמיירי בנכריותן אע"ג דקרא דלא תקח וקרא דלא תתחתן כתיבי גבי הדדי וקרא דלא תתחתן איירי בגירותן א"כ מהיכי תיתי לן לומר דקרא דלא תקח איירי בנכריותן עז"א דודאי איירי בנכריותן כדדרשינן כו' וק"ל: