בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק שלישי ארבעה אחין · דף כז.
בתו' בד"ה מאי אחד כו' וכ"ש הכא דשניהן שוין כו' ר"ל דחליצתו של אחד הוי כמו חליצתו של האחר דשניהם אסורין בהם משום איסור אחות חליצה וזה ודאי דלא שייך לחלק בין הא דחליצת שני אחין לאחת או חליצות שתי נשים מיבם אחד ודוק:
שם בתו' בד"ה א"ה חלץ לצרות כו' פי' כיון דאוקמי כו' באו לפרש דברי המקשן דלכאורה לא מקשה כלום דודאי באמת כשחולץ לצרת לאה וצרת רחל נפטרו אחיות דצרת קרובת צרת חלוצתו ודאי מותר ואפילו קרובת צרת חלוצתו מותרת וכמ"ש בגמ' עז"א דה"פ כיון דאוקמי דחלץ לאחיות לא נפטרו צרות דר"ל צרת רחל לא מיפטרא בחליצת רחל מאחר שחלץ מתחילה ללאה וממילא הא דתני חלץ לצרות נפטרו אחיות משמע ודאי דרחל נפטרה בחליצת צרתה אפילו כשחלץ מתחילה ללאה דאל"כ הל"ל ברישא דכשחלץ מתחילה ללאה דלא נפטרה אפילו רחל בחליצת צרתה ומכ"ש דהצרה לא נפטרה בחליצת רחל אלא ודאי דבאמת נפטרה רחל בחליצת צרתה ואפילו היכא דהתחיל בחליצת לאה תחלה ודין זה נכלל בהא דאמר חלץ לצרות כו' וא"ר שפיר מקשה וכמ"ש התו' ודוק:
שם בתו' בד"ה שמואל התחיל כו' דלפי האמת למ"ד אין זיקה חלץ לאחיות כו' כמו שהביאו התו' לעיל הגמ' דפרק ר"ג בד"ה מדקאמרת אמצעית צריכה חליצה כו' וק"ל:
שם בתו' בא"ד ומיירי שחלץ ללאה קודם נפילת רחל כו' ר"ל וכן התחיל בצרות כו' ג"כ פירושו שחלץ לצרת לאה קודם נפילת רחל דאל"כ אף כשהתחיל בצרת לאה למה יגמור ברחל הלא חלוצת רחל ודאי חליצה פסולה הוא דהיא אחות זקוקתו אלא ודאי דאיירי ג"כ שחלץ לצרת לאה קודם נפילת רחל דאז חליצה דרחל חליצה כשירה וק"ל:
שם בתו' בא"ד מ"מ הוי חליצת רחל חליצה כשירה כיון דעכשיו אינה אחות זקוקתו כו' ר"ל ולא מיחשב חליצה פסולה אלא היכא דהזיקה גרע וקלושה כדלעיל בד"ה וחליצה פסולה צריכה לחזור כו' משא"כ הכא דהזיקה של רחל טובה ומעולה ואינה אסורה עכשיו רק משום שנאסרה עליו כבר וק"ל:
שם בתו' בד"ה א"ה ייבומי נמי תתייבם כו' כמו שמואל ללישנא דהתחיל ולא התחיל ה"מ למינקט ייבום ר"ל לפי פירוש הראשון של התו' שבד"ה שמואל התחיל כו' דאיירי בנפול זה אחר זה דנפלה רחל וצרתה אחר חליצת לאה או צרתה א"כ למה נקט חלץ לצרות נפטרו אחיות ה"מ למינקט רבותא דחלץ לצרה מתייבמת רחל או צרתה אלא ודאי דשמואל משמיענו דחליצה כשירה דוקא פוטרת ולא חליצה פסולה וק"ל: