בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק שלישי ארבעה אחין · דף כו:
בגמ' מדקאמרת אמצעית צריכה חליצה משניהם קסברת יש זיקה דאי אין זיקה וממילא הזיקה גרועה בודאי נפטרת ג"כ בחליצה גרועה והי' די בחליצה אחת אבל כשיש זיקה והוא חשובה בזיקתה שפיר צריכה חליצה חשובה ומבואר בתו' באורך בסוגיית רש"י ע"ש:
שם בתו' בד"ה למיתה דתרי כו' כיון דחיישת למיתה דזמן מועט אע"ג דלא שכיחא והיינו משום מעלה דכפרת כל ישראל תלוייה בזה א"כ תחוש נמי למיתה דתרי ואפילו לזמן מועט וא"כ אין לדבר סוף הילכך ליכא למיעבד תקנתא להאי חששא תו' ריש מס' יומא:
שם בתו' בא"ד והא דקאמרי רבנן התם מיתה לא שכיח דבגמ' דיומא דף י"ג ע"א פריך ורבנן הא חיישי לשמא ומשני אמרי לך רבנן טומאה שכיחא מיתה לא שכיחא עז"א דלא תימא דרבנן דייקי דמיתה לא שכיחא דאם יהי' דשכיחא מיתה א"כ אין לדבר סוף אלא דודאי דלא שכיחא מיתה דא"כ דהכי דייקי לא הוו דייקו כלום דהא אדרבה כשמיתה שכיחא יש לדבר סוף דהא הכא במיתה דלזמן מרובה דשכיחא יש לדבר סוף דלתרי ודאי לא חיישינן והא דקאמר התם דמיתה לא שכיחא על אותה מיתה קאמר דלא שכיחא ומטעם מעלת כפרת כל ישראל כמ"ש לעיל א"כ אין לדבר סוף וניחוש לכל מילתא דלא שכיחא וניחוש התם למיתה דתרי ותלת ואין לדבר סוף וכל זה רמזו התו' במילות קצרים דלא בא התם ביומא לדייק מיתה לא שכיחא משום דא"כ אין לדבר סוף דמזה לא הוי דייק כלום דאדרבה משום דמיתה דהתם לא שכיחא משום הכי קאמר דאין לדבר סוף כמו הכא דלתרי לא חיישינן דלא שכיחא וכמ"ש ודוק:
שם בתו' בד"ה מדקאמרת אמצעית כו' ואית ספרים דגרסי כו' קסברת יש זיקה ולפי אותה גירסא מסיים אח"כ מדקאמרת אמצעית צריכה חליצה משניהם קסברת חליצה פסולה צריכה לחזור כו' וכמ"ש התו' הגירסא בסוף דיבור זה:
שם בתו' בא"ד דלמ"ד אין זיקה כו' נמי אין חליצה פסולה של ראובן שכבר חלץ לאחת כו' ר"ל מדיש לפנינו חליצה חשובה ודאי דאינה מפקעת חליצה פסולה לזיקת החשובה ממנו אבל מהא דסיפא דאמצעית צריכה חליצה משניהם דייק שפיר דיש זיקה דאי אין זיקה היתה שפיר מועילה חליצה דחד מאחר דשניהם שוין ואין האחד זקוק יותר בה מהאחר והראי' שמביא התו' קאי ג"כ בענין דזיקת חדא חשובה מחברתה ולכך אפילו מ"ד אין זיקה מודה בה ודוק:
שם בתו' בא"ד דלדידי' חלץ לאחיות ולבעלת הגט כו' ר"ל דלדידי' למ"ד אין זיקה וכמ"ש התו' לפני זה בהדיא וק"ל:
שם בתו' בד"ה וחליצה פסולה כו' דהא אמר בפ"ק גבי מחזיר גרושתו כו' עיין בח"ש דהוי מצי לאתויי ראי' מדלעיל דף כ' ע"ב ע"ש:
שם בתו' בא"ד ואין כ"א צרה אחת ללאה וצרה אחת לרחל כו' הא דקאמר דאין צרה ללאה רק אחת הוא לאו דוקא דאף שיש לה צרות רבות א"ש רק שלא יהי' לרחל רק צרה אחת אך מדהוצרך לומר ברחל דאין לה כ"א צרה אחת אמר כן ג"כ בלאה וק"ל נ"ל:
שם בתו' בד"ה דנפול בזה אחר זה כו' דחידוש זה יכול להשמיענו אפילו בשתי אחיות היכא דנפול בבת אחת כו' ר"ל שנפלה אידך קודם חליצת הראשונה אבל אינו ר"ל דנפלו בבת אחת בצימצום דע"ז לא הי' יכול לתרץ תירוצא שתירץ כאן והא דלא הקשה באמת דיעמידנו בנפול בבת אחת בצימצום היינו משום דאפשר לא ס"ל לרב כרבי יוסי דאמר אפשר לצמצם כמו שר"י לא ס"ל כוותי' כדלקמן דף כ"ז או דרצה להשמיענו החידוש אליבא דכ"ע והא דאמר דנפול בבת אחת היינו לאפוקי אם נפלו זו אחר זו דנפילתו של זו אחר חליצתו של זו וק"ל:
שם בתו' בא"ד ולפי הסברא הי' יכול לומר דבשתי אחיות שריא כו' ר"ל לפי סברת ר' אברהם הנ"ל שתירץ דכל חליצה שהיא מחמת חיזור אינה נקראת חליצה לשיאסר בזה באחותה א"כ הי' יכול לומר דבשתי אחיות אפילו שני' שריא לי' לרב אלא ודאי דאסור מחמת חליצה כזו ורב דשרי לקמן במתה מיתה שאני וכמ"ש התו' לקמן דף כ"ז בד"ה איתיבי' ר' יוסי וכו' וע"ז מסיק ואין נראה לר"י כו' ר"ל שנאמר דלרב שריא בשתי אחיות אפילו בשניי' לאחר חליצת הראשונה כמו שהוא באמת לסברת ר' אברהם הנ"ל דהא לעיל משמע דלכ"ע כו' ור"ל א"כ אפילו ראשונה אסורה מאחר שנאסרה שעה אחת בנפילת השניי' ודוק ומסיק ודוקא ר' יוחנן הוא דאמר כו' ר"ל דהא דמבואר לעיל דאסורה מאחר שנאסרה עליו שעה אחת היינו ממתניתין דאחיות ועל אותה משנה א"ר יוחנן אינו יודע מי שנאן כלומר דאינו משנה משמע דלכ"ע לבר ר' יוחנן הוי משנה ואסורות וק"ל: