בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק רביעי החולץ · דף מה.
בגמרא ואתי לקמיה דרב אמי ואמר להו ר' יוחנן ור' אלעזר כו' כתב רש"ל בח"ש שנראה לו דלא אמר כן ר' יוחנן בהדיא ואני כבר הארכתי בזה בכתבי לעיל בספ"ק בגמ' דף י"ו ע"ב בתו' בד"ה קסבר גוי ועבד כו' ועיקר ראייתו אינו כלום דמבואר לעיל בגמ' ובכאן בתוס' בד"ה יצאו גוי ועבד כו' דאמוראי נינהו אליבא דר"י וא"כ ליכא למוחקו ויכול להיות דרב אמי אמר שכן אמר ר' יוחנן בפניו ואמוראי אחרינא פליגי ואמרי דר' יוחנן אמר דהולד כשר ומ"ש התוס' לעיל פ"ב דף כ"ג ע"א כתבתי במקומו וכן מה שרצה להביא ראי' למוחקו מתו' דספ"ק שכתבו וסוגיא דתלמודא דהחולץ אזלא דאית ליה לר' יוחנן הולד ממזר מזה נשמע דלא אמר כן ר"י בהדיא כבר כתבתי בזה ג"כ לעיל דודאי ממקום שאמר כן בהדיא בשמו אין להביא ראי' דהא אמוראי נינהו אליבי' ולא מביאין ראי' רק מסוגיא דתלמודא והיינו סוגיא דתלמודא בדף שאחר זה ע"א דמשמע מעובדא שמביא הגמרא דר' יוחנן סובר כן וכמו שמקשה רש"ל באמת מאותו גמרא דאמר ר' יוחנן בהדיא דהולד ממזר ומ"מ כבר כתבתי לעיל בספ"ק דאף מאותה עובדא אין הקושיא כ"כ לדייק בפשיטו דר' יוחנן סובר כן דאפשר דר' יוחנן לא אמר רק צא והכרז על בניהם שהם פסולין ומאן דסיפר להא עובדא בבית המדרש הי' סובר לר' יוחנן דהולד ממזר ולכך הי' הוא מפרש דברי ר' יוחנן דר"ל שהם ממזרים ולאותו מ"ד דסובר אליבי' דאין הולד ממזר נהי דאין הולד ממזר פגום מיהא הוי כמבואר בכאן בשמעתא והתוס' לעיל מביאין ראי' מדאמר סתמא דתלמודא דר' יוחנן אמר צא והכרז על בניהם שהם ממזרים ש"מ דתלמודא סוברת אליבא דר' יוחנן דהולד ממזר ובזה מיושבים כל קושיות רש"ל שהקשה כאן ולא נמחוק מילת ר' יוחנן כלל:
שם בגמ' א"ל יהושע בן נון אי מר לא יהיב ליה כו' כו' מ"ש רש"ל בח"ש פשוטים בתכלית הפשיטות:
שם ברש"י בד"ה אמרי אינשי כו' במלכות מדי וגוזמא נ"ל בפשיטות לרש"י דמשל זו וענין זה הוא דרך גוזמא בעלמא והגמרא הכי יתפרש דאמרי אינשי דבר גדול כזה הוא והא קבא והא גמלא כו' ולא רקדא כלומר ולא חזינן ענין זה כן אתה מתיר דבר גדול וענין גדול ולכך האמת דבריך ותן לו בתך ורש"ל בח"ש כתב פירוש מלומדים הגמלים לכך עכ"ל משמע דסובר דהאמת כן הוא מדאמר דהגמלים מלומדים כך ולישנא דגוזמא ודאי לא משמע כך כדבריו שיהא האמת כך וצל"ע:
שם בתוס' בד"ה עשאה זונה כו' וא"ת בקידושין בהאומר כו' האי קושיא קאי לשמעון התימני אבל לא לר' יהושע וק"ל:
שם בתוס' בא"ד כגון אשת איש שיש לה היתר בחיי בעלה ואחות אשה כו' אחות אשה אין לה היתר בחיי אוסרה מיהו יש לה היתר לאחר מיתת אשתו משא"כ בשאר עריות דאין להם היתר בעולם עולמית וק"ל ומ"ש וכל דכוותיה כגון אשת אח שיש לה היתר במקום מצוה: