בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק רביעי החולץ · דף מב:
ברש"י בד"ה או שאינה ראוייה לילד לאתויי מחמת סמא או חולה ר"ל שע"י חולי נתקלקלו האיברים ואינה יכולה לקבל הריון אבל היא גופה אינה חולה ומה שאמר בגמ' או שהיתה היא חולה היינו דהיא עכשיו חולה אבל מחמת עצמה ראוייה לקבל הריון וק"ל וכ"כ רש"ל בח"ש:
שם בתו' בד"ה ר' יוסי כו' וע"כ היינו דוקא לינשא דליארס אפילו נשואה שרי הכא ר"י ר"ל כמבואר במתניתין דידן דאמר ר"י דהנשואות יתארסו וק"ל:
שם בתו' בא"ד וי"ל דלא דמי דהשתא הוי כל דוקא כו' ר"ל בשלא נגיה בדברי ר' יוסי ונניח אותם כמו שהן לפנינו ר' יוסי אומר כל הנשים יתארסו והיינו כדמעיקרא אז א"ש וק"ל:
שם בתו' בא"ד ואומר ר"ת דגרסינן בברייתא דרדופה ר"י מתיר ליארס כו' ואין להקשות איך יתורץ קושיות התו' לעיל איך מוכח בגמ' דהדר בי' ר' יוחנן ממתניתא דכרמא כו' דזה ודאי לא יתורץ אף לפי גירסתו די"ל דלעולם לא מקשינן קושיא הנ"ל אלא היכא דנוכל לפרש כן לישנא דברייתא דרדופה דקתני צריכות להמתין ג' חדשים וכמו שבאמת הקשו כן התוס' ג"כ בזה לעיל דילמא נפרש ת"ק דברייתא דרדופה ג"כ הכי אבל עכשיו לפי גירסת ר"ת א"א לומר דת"ק דרדופה אוסר דוקא לינשא אבל ליארס שרי דא"כ מאי פליג ר"י ולכן גם ברייתא דכרמא לא נפרש הכי דלישנא חדא קתני בשניהם צריכות להמתין ג' חדשים וק"ל:
שם בתו' בד"ה סתם ואח"כ מחלוקת כו' וי"ל דנהי דלא חשיב סתם גמור מ"מ חשיב כרבים לגבי יחיד ר"ל ורשאין לפסוק אז ג"כ הלכה כסתמא דבמחלוקת ואח"כ סתם לעולם הלכתא כסתמא עד דפסקי אמוראי דלא כוותי' בהדיא ובסתם ואח"כ מחלוקת רשאין לפסוק דלא כסתמא דלא הוי סתם ממש מ"מ חשיב לפסוק לרוב פעמים הלכתא הכי דחשיב כרבים לגבי יחיד וכן מבואר בהדיא בנ"י ע"ש ובזה מתורץ דפסקי הכא הילכתא דלא כסתמא דבסתם ואח"כ מחלוקת רשאין לפסוק דלא כוותי' ודוק: