בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק רביעי החולץ · דף מב.
ברש"י בד"ה בכולן אני קורא בהן כל הנשים שאסרו חכמים להנשא ר"ל לשוק בלא חליצה וכ"כ רש"ל בח"ש ורש"י בא לפרש לישנא דבכולן אני קורא דהא ודאי דדוקא קאי איבמה דבה תקנת ערוה ומתקן לשון כולן דקאי אכל יבמות בין שבאו להנשא בין שבאו להתייבם והתו' מתקנין לשון כולן בעניין אחר קצת אבל לפי פירש"י ג"כ דוקא איבמה קאי וק"ל:
שם בתו' בד"ה לזרעך אחריך לקמן בפרק נושאין כו' נראה בעיני דהתו' באו לתרץ קרא לפי המקשה איך לא ידע פירוש הפסוק דלזרעך אחריך דייתורא תיבה אחריך מוכרח לדרש הזה והפסוק ודאי ידע עז"א דלקמן דריש ליה כו':
תו' בד"ה סתם מעוברת כו' דגרושה מינקת מותרת להנשא כו' ומטעם זה ודאי דגרושה מעוברת נמי מותרת לינשא דהא מעוברת לא נאסרה אלא מטעם דקיימא להניק וכ"כ הרא"ש להדיא משמו של ר' שמשון ע"ש ומסקי התו' דהא למאי דבעי למימר דטעמא משום סנדל כו' ר"ל ומדחזינן דמעוברת אסירא אפי' גרושה א"כ מניקה נמי אסירא דהא מעוברת אינה אסורה לפי האמת אלא משום דלמניקה קיימא ודוק ועיין באשיר"י שכתב קצת לישנא דתו' שבסוף דיבור זה במבואר יותר ע"ש: