אור ברסלב
בית פנחס על יבמות פרק רביעי החולץ › דף לז.

בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ

פרק רביעי החולץ · דף לז.

דף לו:

בגמ' א"ל שריתוה יהא רעוא דתישרו אף תרתי ר"ל אתם מתירין דבר זה שהוא דבר זר בעיני העם יהי רצון שתהיו מתירין גם איסור חלב שהיא בכרת כלומר שאתם מקילין בדבר זה הרבה וכן משמע ברש"י דשבת דף קל"ו ע"ב: שם בגמ' ערוקיה מיסתייה באשיר"י מבואר דהיינו דוקא כשברח למקום שא"א לחזור עד סוף ג' חדשים וע"ש מה שכתב על רש"י בעניין זה:

שם בגמ' וזו הואיל ולא הוכר עוברה לשליש ימי' מבואר ברש"י דאילו הוכר עוברה לסוף ג' חדשים לא הוה מספקא לן דודאי הוי דיינינן ליה לולד של הראשון וא"כ מאחר דאינו ניכר עוברה בעודה תחת בעלה לג' חדשים ממיתת בעלה הראשון איתרע ליה רובא דלתשעה ילדן ודו"ק:

שם בתו' בד"ה רוב היולדות לתשעה כו' וא"ת מה מועיל המתנה כו' ר"ל ודאי אי הוה אמרינן כל היולדת לתשעה עוברה ניכר לשליש ימיה לא הי' קשיא כלל דאין כאן ספק דאם היתה מתעברת מבעלה ראשון הי' עובר ניכר ב' ג' ימים אחר נישואין אבל עכשיו דאמר רוב היולדות לתשעה כו' אבל איכא דאין עוברה ניכר לשליש ימיה א"כ מה מועיל כו' ואע"ג דאי הוה אמרינן דכל היולדות לתשעה עוברה ניכר לשליש ימיה הוה קשה למה תמתין ג' חדשים תנשא אחר ב' חדשים ואם היתה מעוברת מבעלה הראשון הי' עוברה ניכר לג' חדשים ממיתת בעלה ולכך ודאי הוי של שני י"ל דמ"מ קושיא זו דמ"מ מה מועיל כו' בודאי לא הי' קשה ודוק:

שם בתו' בא"ד וא"ל כיון דהמתינה ג' חדשים שריא לינשא ולא חיישינן שמא תלד משני לסוף ו' חדשים כו' ר"ל דנאמר עתה בשעה שתנשא דמסתמא אם היא מעוברת מבעלה הראשון יהי' עוברה ניכר לשליש ימי' דהיינו ב' ג' ימים אחר הנישואין דסמכינן ארובא ואם אינה מעוברת מבעלה הראשון א"כ בוודאי לא יבא לידי ספק דמסתמא תלד מן השני לסוף תשעה חדשים ולא יהי' שום ספק דליכא למיחש עכשיו בשעת נישואין דילמא תלד משני לסוף ו' חדשים וב' ימים ויהי' ספק דאנן סמכינן ארובא ולא ניחוש עכשיו דתלד לסוף ו' חדשים וב' ימים דודאי אם באמת תלד לסוף ו' חדשים וב' ימים איכא לספוקי רק דעכשיו אין אנו חוששין לזה ולכך תינשא לכתחילה וה"ה דהוה מצי למימר דסמכינן ארובא דעוברה ניכר לשליש ימי' ולכך שריא לינשא דאם תהי' מעוברת מבעלה הראשון יהי' עוברה ניכר מיד אחר הנישואין אך דמ"מ הי' קשה דילמא באמת לא תהי' מעוברת מבעלה הראשון ותלד אח"כ לסוף ו' חדשים וב' ימים ויהי' או ספק דרובא לתשעה ילדו ואיתרע ליה רובא מדלא הוי ניכר עוברה לשליש ימיה ולכך הוצרכו לומר דעכשיו ליכא למיחש להכי דמסתמא אם אינה מעוברת מבעלה הראשון אז ודאי לא תלד משני עד סוף ט' חדשים ולכך שריא לינשא אבל ודאי אם יארע כך שתלד לסוף ו' חדשים וב' ימים יהי' הולד ספק וכמו שמבואר בשמעתתא ודוק:

ומסיק דא"א לומר כן דא"כ אפילו תוך ג' תינשא דסמכינן ארובא ונאמר דאם תהי' מעוברת מן הראשון בוודאי יהא עוברה ניכר לשליש ימיה ולא יהא שום ספק דליכא למיחש שלא יהא ניכר דסמכינן ארובא וכמ"ש כבר וליכא למיחש שמא באמת לא תהי' מעוברת מבעלה הראשון ותלד לשני לסוף ו' חדשים או לז' חדשים הלא לזה ג"כ ליכא למיחש בשעת נישואין דהא סמכינן ארובא דלתשעה ילדן ומסיק דאין צריך להמתין אלא חודש אחד ואז לא יהא שום ספק בשעת הנישואין מאחר דנאמר סברא זו דסמכינן ארובא דאם תלד לסוף תשעה ממיתת ראשון בוודאי נאמר דבאמת תהי' היא מעוברת מבעלה ראשון ויהי' עוברה ניכר לשליש ימי' ואז ליכא לספוקי דהיא מז' לאחרון ועוברה ניכר לשליש ימי' של ז' דאזלינן בתר רוב נשים דלתשעה ילדן מאחר דלית כאן שום דבר שיגרע לרובא ויותר נראה לי דאם עוברה ניכר לית כאן חשש כלל דהיולדת לז' אין עוברה ניכר לשליש ימי' ודוקא היולדת לתשעה עוברה ניכר לשליש ימיה אך דמלישנא דתו' בתירוצא משמע דגם היולדת לז' עוברה ניכר לשליש ימי' וכן כתב רא"ם בפרשת וישב וכבר כתב הג"א עליו מ"ש ע"ש וליכא למיחש דילמא תלד לסוף ט' ממיתת בעלה הראשון ולא תהי' מעוברת מן בעלה הראשון ולכך לא יהי' עוברה ניכר לג' חדשים ממיתתו ותהי' מעוברת מבעלה שני ותלד לסוף ז' דהא סמכינן ארובא דלתשעה ילדן וליכא למיחש עכשיו בשעת נישואין דילמא תלד משני לסוף ז' דודאי אם יארע כך שתלד לסוף ז' יהי' הולד ספק אבל עכשיו בשעת נישואין ליכא למיחש להכי באם נאמר דסמכינן ארובא אלא ע"כ כל מקום שיכול לבא לידי ספק החמירו חכמים ר"ל מאחר שאפשר לבא כאן לידי ספק דילמא באמת אינה מעוברת מבעלה הראשון ותלד משני לסוף ז' ויהי' הולד ספק לא הניחו חכמים שתנשא א"כ גם בהמתנת ג' חדשים לא תנשא דילמא באמת אינה מעוברת מבעלה הראשון ותלד לסוף ו' חדשים וב' ימים דאז איכא לספוקי מאחר דרובא לתשעה ילדן דילמא ניזול בתר רובא או נאמר דאיתרע ליה רובא מאחר דלא הי' ניכר לשליש ימי' ודוק הארכתי בזה לבאר כל הצדדים מאחר שראיתי רבים שוגים בזה:

שם בתו' בא"ד וי"ל דכ"כ לא הוי משתהה הכרת העובר כו' ר"ל מאחר דהמתינה ג' חדשים א"כ בוודאי ליכא לספוקי דאם תהי' מעוברת מן הראשון בוודאי יהא עוברה ניכר קודם שליש ימיה מן השני דהיינו לפחות לפני ה' חדשים ואם לא יהי' ניכר עד לאחר ה' חדשים בוודאי הוא מן השני דלא הי' משתהה כל כך הכרת העובר כו' ועיין במה שכתב רש"ל בח"ש בזה שדבריו נכונים ע"ש:

שם בתו' בד"ה וזו הואיל ולא הוכר כו' ולקמן הוא דאמר לה גבי האשה כו' ר"ל לקמן דף קי"ט ע"א והיינו משום דהלך הבעל עם הצרה ונשתהה שם כמה שנים ואפשר דילדה קודם מיתתו ג"כ ולכך אמר שם דניסמוך ארוב נשים דמתעברות ויולדות אבל כאן שנצריך לומר דאף שלא ילדה לו כל ימי חייו היא מעוברת אחר מיתתו ממנו דנלך אחר רוב נשים דמתעברות דהא הוא יצאה מן הרוב שלא ילדה לו כמה שנים מבעוד היותה עם בעלה בחייו וק"ל:

תוכן העניינים

בית פנחס על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה