אור ברסלב
בית פנחס על יבמות פרק עשירי האשה רבה › דף צ:

בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ

פרק עשירי האשה רבה · דף צ:

דף צ.

בגמ' והביאוהו לב"ד וסקלוהו כחילול שבת גמור דדינו בסקילה והביאוהו לב"ד והלקוהו כמי שבא על הפנוייה שאינה אשתו בזנות דדינו להלקותו וק"ל והא דאמר שהטיח באשתו ר"ל שבא על אשתו הוא מלשון כמטחוי קשת ועל שם שהזרע יורה כחץ:

שם ברש"י בד"ה אליו תשמעון כו' ואיכא כרת דשחוטי חוץ וכרת דהעלאה ר"ל דתרי כריתות איתנהו שם חד ששחט בחוץ ואף שלא הקריב אותו הי' חייב משום שחוטי חוץ וחד שהקריב אותו ואיכא כרת דהעלאה בחוץ וק"ל:

שם ברש"י בד"ה אדעתא דרבנן כו' דהפקר ב"ד הפקר כתב בתשובת בן לב ח"א דף נ"ה ע"א דצ"ע דלמאי איצטריך שני טעמים דלפי המסקנא לא איצטריך לטעמא דהפקר ב"ד הפקר דלא שייך לקדיש בביאה אלא לטעמא דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ולפי סלקא דעתיה לא איצטריך לטעמא דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש דבטעמא דהפקר ב"ד הפקר סגי דהוי ליה כקידושין בדבר שאינו שלו עכ"ל:

שם בתוס' בד"ה כולהו נמי כו' ומיהו קשה מדברכינן להתעטף כו' וכדי שלא תיקשה איך נדקדק מלשונינו בנוסח הברכה איסורא דאורייתא ע"ז מסיק דה"נ מוכיחות הלכות גדולות דקיימא לן כו' מלשון להתעטף א"כ ש"מ דדייקינן מלישנא דנוסח הברכה וממילא נמי תידוק מיניה דבשעת העיטוף עביד מצוה וק"ל:

שם בתוס' בד"ה טעמא מאי כו' כי תקינו ליה רבנן מזוני עיקר כו' ר"ל תחילת התקנה לטובתה ניתקנה ולא שתקנו תחת מעשי ידיה רש"ל בח"ש ומסיק ומעשי ידיה משום איבה והא דקאמר הכא דתיקנו מעשי ידיה משום דאכלה מזוני היינו משום איבה דמאחר דאכלה במזונותיו אי לא הוי מעשי ידיה שלו הויא לה איבה אבל אי לא אכלה מזוני לא היה שייך שם איבה כ"כ אף אילו לא היה לו מעשי ידיה וק"ל:

תוכן העניינים

בית פנחס על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה