אור ברסלב
בית פנחס על יבמות פרק יש מותרות › דף פו:

בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ

פרק יש מותרות · דף פו:

דף פו.

בגמ' ואי אכיל ליה בטומאת הגוף לא לקי ר"ל עוד נוכל לתרץ דקרא דואכלתם אותו בכל מקום משמיענו דאי אכיל ליה בטומאת הגוף לא לקי ובכל מקום ר"ל בכל העניין שהוא אדם דבודאי אין כהן בבית הקברות או אפשר דמשמיענו אי נעשה כך באונס או בשגגה שבא כהן על הקברות אז רשאי לאכלו שם ולא לקי עליה ואע"ג דקרא משמע דאפילו לכתחילה רשאי לאוכלו בכל מקום ואיך אמר כאן אי אכיל ליה בטומאת הגוף לא לקי משמע אבל איסורא מיהא איכא י"ל דהיתירא דאכילה דקרא ודאי משמע לכתחילה לאוכלו מיהא לישנא דבכל מקום לא נאמר דמתירו לכתחילה לפי תירוץ זה ודוק:

שם בגמ' אזל ר"ע אהדר לפיתחא לבי קיברי ר"ל שעשה פתח של אותו גינה לבית הקברות וסתם פתח האחרת וממילא לא הי' אפשר לרבי אלעזר בן עזרי' לילך להגינה וליקח שם את המעשר כי הוא הי' כהן וכשנשמע הדבר לרבי אלעזר בן עזרי' אז אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי ר"ל עקיבא ילך בתרמילו כדרכו ואנא חיי שהקב"ה יתן לי חיים כמאז ואמר כן דרך מילתא דבדיחותא לפי שהיה מיצר על ר"ע על מה שעשה לו בזה וק"ל:

שם בגמ' בשלמא למ"ד קנסא לעניים מש"ה אהדרי' ר"ע לפיתחא לבי קיברא אלא למ"ד לכהנים אמאי כו' כל זה צריכים למחוק וצריכין להגיה אלא ר"ע אמאי אהדריה לפתחא כו' וע"ז קאי רש"י בפירושו דלמ"ד לכהנים קא פריך כו' וק"ל גם האלוף מהר"ר שכנא ז"ל מחק אותו ובדפוסים קטנים ג"כ נמחק:

שם בתוס' בד"ה מ"ט דר"ע לכאורה משמע דר"א ור"מ כו' הא דמציינין התוס' בהא דקאמר מ"ט ולא מציינין בגופא דברייתא היינו משום דבאו לומר ולדקדק דפליגי בפלוגתא חדא מדלא מפרש הגמרא לעיל טעמא דר"א ור"מ בעניין נתינה לכהן או ללוי דבשלמא כשפליגי בחדא עניינא אתי שפיר דלא מפרש לעיל טעמייהו דר"ע ור"א בן עזריה קדמו טובא וכשמפרש טעמייהו אז ממילא איתפרשו טעמייהו דר"מ ור"א דלעיל וק"ל:

שם בתוס' בד"ה מפני מה כו' דלר"א בן עזרי' דלא שקלו לויים כלל בתר קנסא כו' דהא לדידי' דקודם קנס היה אף לכהן ממילא אז מוכרחין לומר דבתר קנסא היה לכהנים לבדו דבשלמא לר"ע היה קודם קנסא ללויים דוקא אז שפיר הי' הקנס במה שנתנו אף לכהן משא"כ לר"א בן עזרי' וק"ל:

שם בתוס' בא"ד וקיי"ל מלאכי זה עזרא נ"ל דהוצרך לכתוב כן משום דמבואר בכמה מקומות דקנס הזה קנסוהו עזרא כמבואר ברש"י דקאי אהא דמבואר בכמה דוכתין בתר דקנסינהו עזרא וממילא צריכין למצוא דעזרא קניס להו וק"ל:

שם בתוס' בד"ה מר סבר קנסא לעניים כו' וקנסא לעניים דקאמר הכא אין לפרש כו' ר"ל מאחר דמבואר דקאי דוקא לר"ע א"כ אפשר נפרש הא דאמר קנסא לעניים דהיינו דוקא לעניי לויים מאחר דדין התורה הוא דיהא דוקא ללויים למה נאמר דאפקוה מדיניה דודאי אילו הי' אפשר לומר דקאי גם לר"א בן עזריה אז ודאי א"א לפרש הכי דהא ודאי לכהנים לא קנס ואפילו לעשירים לא קנס כמבואר אך דמאחר דקאי דוקא לר"ע א"כ אפשר לפרש הכי ואז ודאי נפרש הכי כדי שלא להוציא מדין תורה עז"א דא"א לפרש הכי ודוק:

שם בתוס' בא"ד ונראה דלר"ע לא הפקיע עזרא כו' עניינא בפני עצמו הוא ובא לתרץ בזה כמה גמרות דאתיין לדר"ע ואי לא נאמר הכי לא אתיין כמאן וכמבואר בתוס' וק"ל:

דף פ"ו ע"א בגמרא מת בנה מלוי תאכל בתרומה נ"ל דלפני רש"י לא היה כתוב זה רק היה כתוב תיכף אחר המשנה דהדרא כלה בשביל בנה מנלן כו' וע"ז הוצרך רש"י לכתוב דקאי אמתניתין דקתני גבי בת ישראל מת בנה מלוי דתאכל בתרומה כו' וק"ל:

שם בתוס' בד"ה ואימא פרט כו' ולפי טעם זה היה נראה כו' ר"ל דבפשטא דשמעתין היה נראה דלא פריך אלא היכא דמסרה לשלוחי הבעל ואז לא צריכין לטעמא דיהיה דין תרומה כדין נדרים אלא דמסתמא עדיין לא יצתה מרשות האב אבל לדברי רש"י דמדמה דין נדרים לדין תרומה א"כ לדידי' היה נראה דפריך אכל נשואה כו' ומסיק וע"ז צ"ל הא כבר פסקה כו' ר"ל מאחר דפריך אכל נשואה א"כ לא מביא מידי מדתנא דבי ר' ישמעאל דהא הוא לא דרש רק היכא דמסרה לשלוחי הבעל ולדברי פשטא דשמעתין היה א"ש דהי' קאי דוקא לזה כדפרישית משא"כ לרש"י לכך כתבו דלרש"י אנו צריכין לפרש דה"ק דכבר פשיטא ליה לדבר זה לתנא דבי ר' ישמעאל ולא איצטריך ליה קרא כו' וק"ל:

שם בתוס' בד"ה התם כתיבו מיעוטי כו' דדרשי קראי דכתיב בהו אביה אתי שפיר כו' אע"ג דרבא דדריש מפסוק ואת חזה התנופה כו' לא כתיב בו אביה מ"מ ממשמעותה קאי אאביה דוקא וק"ל:

שם בתוס' בא"ד וי"ל כיון דכתיב ברישא דקרא ובת כהן נראה דחוזרת כו' הא דלא מביא ראיה כדכתב רש"י לעיל דמסתמא קאי אחוזרת דסמיך ליה ובת כהן כי תהיה אלמנה י"ל דרש"י לא קאמר אלא דלא לידרשי' למשמעותיה דרישא דקרא דאיירי בנבעלה לפסול לה אבל ודאי דמאותו קרא אינו ממועט לשלא ידבר מחוזרת בשביל בנה דהא אדרבה נדרש מדכתיב ובת כדלעיל בגמ' לכך הוצרכו התוס' למימר דאיירי בעניינא דרישא דקרא ודוק:

תוכן העניינים

בית פנחס על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה