בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק חמשה עשר האשה שלום · דף קטו:
בתוס' בד"ה וקאמרי סימנים אבל ע"י טביעת עין כו' אין לומר דקשיא להו להתוס' למה לו להתרצן לומר דראו בהו סימנים דהא בפשיטות צ"ל דראו בהו סימנים בדחיית הדוחה דהכל תלוי בזה כל הדחייה בכללה וכמ"ש לעיל בזה בגמ' בארוכה רק דהתוס' כתבו כן מסברא דנפשייהו דשום עד אינו נאמן בכך וצריכין סימנים להאמינו בזה מלבד דצריכין לומר כן לדחיית הדוחה משמיענו דהדין כך וכמ"ש האשיר"י בזה וראיתי בתשובת בן לב הנ"ל שהאריך בזה מטעמים אחרים שהתוס' כתבו כן מסברא דנפשייהו וע"ש דכתב בתשובה הנ"ל דנראה להגיה בתוס' דאמרו בדדמי מאחר דראו הטביעה ובדבר מועט כו' וכ"כ האשיר"י ג"כ דדוקא באותן שראו הטביעה חיישינן שיאמרו בדדמי אבל אותן שלא ראו הטביעה נאמנים בטביעת עין וכן משמע לו להגיה ממ"ש התוס' בדיבור שאחר זה וכפי מה שאכתוב שם ואין להקשות דנפשוט האי בעיא מדאמרינן דאותן שלא ראו הטביעה נאמנים בטביעת עין דניחוש דהאשה לא דייקא אלא ודאי דהטעם דהוא נאמן משום דעבידא לגלויי וכמו שהקשיתי לעיל בזה בגמרא י"ל דחילוק זה הוא באמת כפי מה דקיי"ל דהאי בעיא נפשט ממקום אחר דנאמן העד מטעם דעבידא לגלויי כמבואר ברי"ף וברא"ש ומסקו בסוף הדיבור א"נ מהני ע"פ טביעת עיין ר"ל הני תרי בהדדי מועילין והיינו סימנים וטביעת עין וק"ל:
שם בתוס' בד"ה וקאמרי סימנים פר"ח דאשה וע"א בספינה שטבעה והכירוהו מת לא מיהמני כו' נראה פשוט דהתוס' באו לומר בשם ר"ח דאין שום חילוק בעולם בין ראו את הטביעה ללא ראו את הטביעה דלעולם לא מהימני בהכירוהו מת בלא סימנים וע"ז מקשה ותימה האיך משיאין כו' דלדברי ר"י דלעיל דמחלק בין ראו הטביעה ללא ראו א"ש דמשיאין ע"פ אותן שלא ראו הטביעה ונאמנין בטביעת עין אבל לפירוש ר"ח קשה ותירץ דשמא איירי הכא כו' וכל זה שכתבתי משמע בהדיא באשיר"י דמתחילה כתב לחלק בין ראו הטביעה ללא ראו ואח"כ כתב ור"ח פירש כו' ומקשה דתימה היאך משיאין כו' ותירץ כתירוץ התוס' ומסיק אח"כ ולפי מה שחילקתי בין ראו הטביעה ללא ראו ניחא עכ"ל הרי בהדיא כמו שכתבתי ומזה נראה בהדיא שצריכין להגיה בדיבור שלפני זה כמו שהגיה התשובת בן לב דשם איירי דוקא בראו הטביעה ובזה א"ש דהוי דברי ר"ח עניין מחודש שלא כדברי התוס' דלעיל ודוק ובתשובת בן לב מקשה על התוס' מאי מקשו תימה היאך משיאין כו' הלא כבר כתבו התוס' דיש לחלק בין ראו הטביעה ללא ראו ודחק לומר דהאי ותימה האיך משיאין כו' היינו מלשון ר"ח והתוס' מביאין דברי ר"ח וחילוקו אף שכבר כתבו חילוק אחר ודבריו תמוהים בעיני דפשיטא הוא דהתוס' באו לדחות דברי ר"ח בהך קושיא וכמו שכתבתי ואח"כ כתבו דיכולים לתרץ את פירושו שלא להקשות עליו מהמנהג והתוס' לא באו לפסוק רק לתרץ לשני הפירושים מה דקשיא עליהם וק"ל:
שם בתוס' בד"ה וכן הוויין כו' מה מועיל הסימן יכול לומר לקוחין הן בידי ר"ל ונאמן במגו דלקוחין הן בידי לומר שהחזרתים לך והני אחריני נינהו וק"ל:
שם בתוס' בד"ה אימור אישתלויי אישתלי בירושלמי דמעשר שני כו' נ"ל להגיה ולמחוק תיבת פירש רבינו חננאל דמה פירוש כתב בזה שמביא לשון הירושלמי לעניין דינא ובאשיר"י הביא ג"כ דברי הירושלמי הזה לעניין דינא ע"ש: