בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק חמישי ר' גמליאל · דף נב.
בגמ' אימא אף זו כמצותה לא שמגיה כך במתניתין דא"כ יהא רב הונא נגד המתניתין דהא קאמר דעיקר המצוה הוי במקדש ואח"כ בעיל ובמתניתין קאמר דזה הוי נמי כמצותו משמע דעיקר המצוה הוא בלא קידושין אלא ה"ק אי לאו ר"ה הוי אפשר לפרש המתניתין דר"ל אף זו כמצותו ובא ר"ה ומשמיענו דעיקר המצוה כך הוא ותפרש המשנה ג"כ הכי וק"ל:
שם בתוס' בד"ה אם בעל כו' ופריך והתניא לוקה כו' דקשיא להו להתוס' מאחר דזה פשיט דמדאורייתא קונה לחודא ממתניתין דקידושין וממתניתין דלעיל א"כ מאי פריך והתניא לוקה ה"ל לאקשויי כן אמתניתין דלעיל ואמתניתין דקידושין עז"א דהמקשן ידע שפיר דלוקה דוקא מדרבנן ולכך לא מצי להקשות אמתניתין דקידושין ואדלעיל והכא הכי פריך דס"ד דלוקה כו' וק"ל:
שם בתוס' בד"ה דמתפקר כו' שמא החמיר עליו משום שביזה את ר' יהודא עצמו שהרי ההוא גברא שביזה שליחו היה אומר דברי בזיון על רב יודא עצמו שהי' אומר מאן יהודא בר שוסקאל דקדים ליה כו' ע"ש בקידושין דף ע"ג ע"א ואין להקשות א"כ מאי ראיה אייתי מהתם שבכל שלוחא דרבנן יש ללקות דילמא בשלוחא דרבנן אין להלקות כלום והתם משום שביזה את רב יודא בעצמו י"ל דבהדיא קאמר התם ששאל ר' נחמן את רב יודא מ"ט שמתיה מר לההוא גברא והשיב לו ציער שלוחא דרבנן אבל מ"מ אין ראיה לשמתא לעולם דדילמא שאני התם דהחמיר עליו משום שביזה את רב יודא עצמו וק"ל:
שם בתוס' בד"ה דמקדש בביאה אר"ת דאפילו ביבמה דצריך ביאה כו' אע"ג דפשיטא הוא דאפילו ביבמה מנגדינן דהא בהדיא תני דלוקה מ"מ י"ל דמשמיענו דלא תימא דדוקא כשבועל אותה סתמא ואינו אומר כלום הוא דנגדינן ליה דהוי ביאת זנות אבל כשמפרש שמקדשה בביאה לא הוי מנגדינן קמ"ל ודייק כן מדמביא ראי' מדברי רב דמנגיד דמקדש בביאה ש"מ דגם הכא ביבמה איירי בעניין זה ודוק וקצת מזה כתוב בדברי רש"ל בח"ש ועיין בתוס' קידושין בדף י"ב ע"א בזה והתוס' לא באו לומר רק דאפילו ביבמה הוי פריצותא ויש להגיה פריצותא הוא ולמחוק הדלת:
שם בתוס' בד"ה לכשאכנסנה אגרשנה כו' תימא דפרק כל הגט דף כ"ו ע"ב אמרינן דאין גט וכו' אין זה קושיא שהקשה רש"י מהא דאמר איזה גט ישן כו' רק התוס' מקשו מפרק כל הגט דאמר בהדיא בעניינא דהכא דאינו גט ומה שמסקו ובקונטרס פירש דהכא נמי לא קאמר כו' אין זה ברש"י שלנו על קושיית התוס' ומ"מ מביאין שפיר שרש"י כתב כך מדדמיהו לגט ישן ודוק וע"ש בגיטין דף כ"ו ע"ב מ"ש התוס':