בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק חמישי ר' גמליאל · דף נא:
בגמ' ר"ש דתנן אמר להם ר"ש וכו' והא ביאת בן תשע כמאמר אינו סובר כרבנן דלדידהו יש מאמר אחר מאמר וממילא גם השניי' חל ופוסלה על הראשון ור"ש סובר דהראשון מותר לקיימה משום דאם אינו קונה אינו קונה כלל ומ"מ לא הוי ממש כר"ג דהוא סובר בפשיטות דאין מאמר השני חל כלל אבל לענין דינא דלא פסול על הראשון ס"ל כר"ג ולא כרבנן ודוק בזה:
שם ברש"י בד"ה אמר להם ר"ש כו' אפ"ה לא מיתסרא על בעלה כו' דברי רש"י תמוהין וכמו שהקשו גם התוס' עליו בזה ולקמן פרק האשה רבה דף צ"ו ע"ב כתב כמו שכתבו התוס' כאן דאיירי בביאת שוגג ע"ש:
שם ברש"י בד"ה והא ביאה פסולה כמאמר שוויוה רבנן כו' דלא נפקא מיניה בגט כו' מתרץ דלא תיקשה דהיכן מצינו דביאה פסולה הוי כמאמר עז"א דמצינו דביאה פסולה הוי דינא כמאמר לענין דלא נפקא מיניה בגט כו' ודין זה פשוט ליה לתלמודא דביאה פסולה לא מהני למיהוי כאשתו גמורה דביאה פסולה מיהא הויא ובזה הוי דינא כדין מאמר:
שם בתוס' בד"ה אי ביאת ראשון כו' דבעד אחד ודאי אינה נאסרת אלא בקינוי וסתירה ר"ל דאם לא היה כאן אלא עד אחד שנטמאה ודאי אינה נאסרת על בעלה זה אלא בקינוי וסתירה ומיהו בקינוי וסתירה נאסרת אפילו בלא עד על הטומאה כלל אבל בשיש שם שני עדים על הטומאה פשיטא דנאסרת אפילו בלא קינוי וסתירה כלל ודוק:
שם בתו' בא"ד א"נ בבא עליה בע"כ ר"ל וביאה בע"כ קונה ביבמה כמבואר בפ"ק דף ח' ע"ב ובפרק הבא על יבמתו דף נד ע"ב ואע"ג דמאמר בע"כ לא מהני ואנן קיי"ל דביאת בן תשע כמאמר שויוה רבנן עז"א ונאמר אע"ג דביאת כו' וק"ל:
שם בתוס' בד"ה בן עזאי אומר כו' ולהכי נקטיה אמתניתין כו' לפרושי דעלה קאי מתניתין דלא כבן עזאי ר"ל דעל עניין בבא זו דעשה מאמר בזו ומאמר בזו קאי והיינו בעניינא דב' יבמין ויבמה אחת ועשה אחד בה מאמר ואח"כ עשה בה אחיו ג"כ מאמר ואי לא הוי מציין האי עניינא דעשה מאמר בזו לא הוי ידעינן על איזה דבר קאי מתניתין דלא כבן עזאי וראיתי בגמרת האלוף מהר"ר שכנא ז"ל שהגיה בתוס' האי דאמר ולהכי נקטיה כו' עד דעלה קאי מתניתין דלא כבן עזאי לפני הא דכתב ור"י אומר דשפיר גורס איפכא כו' וממילא קאי האי ולהכי נקטיה כו' לפי פירש"י ומה שכתבתי הוא נכון בעיני:
שם בתוס' בד"ה ביאה פסולה כו' וא"כ מנלן דלא יהא כלום אחר מאמר ר"ל דדילמא דוקא ביאה פסולה קונה מאחר דמצינו בתורה דביאה קונה אבל מנלן דמאמר קונה דהא מאמר אינו דומה לביאה כלל כמבואר לדברי ר' נחמי' ואנן לא קאמרינן שום טעם דמאמר יהא קונה אלא משום דהוא דומה לביאה דמאמר לקנות וביאה לקנות ואע"ג דעכ"פ מאמר קונה לדברי ר' נחמי' ג"כ מ"מ לא יהא דומה בקנייתו לביאה ודוק:
שם בתוס' בא"ד דע"כ גם מאמר לר' נחמיה דאורייתא כו' והא דקאמר לטעמא דרב נחמי' דליכא למיגזר ביאה שאחר גט ומאמר אטו ביאה שאחר חליצה וביאה משום דחליצה וביאה דאורייתא מידע ידיע הא הוי מאמר ג"כ מדאורייתא צריכין לומר דגט ומאמר אינו מפורש בדאורייתא ביבמה משא"כ ביאה וחליצה דבפירוש איתא בתורהו מועיל בפשיטות יותר ודוק: