בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק חמישי ר' גמליאל · דף נא.
בגמרא והאי ביאה פסולה עדיפא ממאמר כו' זה קאי אדלעיל אטעמא דר"ג ובא לתרץ דלא תיקשי לדידי' ממנ"פ אי ביאה ממש כמאמר למה חל ביאה אחר מאמר ומאמר אחר ביאה הא ס"ל לר"ג דאין מאמר אחר מאמר ואי ס"ל דביאה עדיפא ממאמר למה אמר דיש מאמר אחר ביאה וגט הלא ביאה עדיפא ממאמר ומאמר אחר מאמר אינו חל מכ"ש דאינו חל אחר ביאה דעדיפא מינה ואי ס"ל לר"ג דביאה גרוע ממאמר למה אמר דיש ביאה אחר מאמר דמדאמר דיש גט אחר ביאה ומאמר ודאי משמע דביאה חל אחר מאמר וכמ"ש רש"י בזה ודוק:
שם ברש"י בד"ה והאי ביאה פסולה כו' כדקתני גט אחר ביאה ומאמר אלמא יש ביאה אחר מאמר ממתניתין הוי מצי למידק כמו שדייק אח"כ בעצמו דיש מאמר אחר ביאה וגט מהא דתנן והבעילה בזמן שהיא בתחילה כו' אבל באמצע יש אחריה כלום ואין לתרץ דרוצה למילף כן מדברי ר"ג עצמו בברייתא דא"כ גם לבסוף בהא דביאה אחר גט לא קניא לכוליה שיורא דגט הוי מצי לדקדק כן בפשיטות מהברייתא עצמה בהדיא דיש מאמר אחר ביאה וגט וצ"ע ואפשר לומר דממתניתין היה אפשר לדחות דהא דאמר הביאה באמצע איירי דוקא בגט וביאה ומאמר ולא מיירי במאמר וביאה וגט והא דלא מחלק בגופא דמתניתין משום דה"ק בביאה בתחילה לעולם אן אחריה כלום משא"כ בביאה באמצע אלא דזה דוחק וצ"ע:
שם בתו' בד"ה עדיפא ממאמר כי' ואתי לפרושי טעמא דלא תיקשי כו' התו' לא רצו לפרושי את הגמ' ע"ד שפירשתי דלישנא דגמ' דחוקא דלא מסיק שום טעמא למה פעם גריעא ופעם עדיפא ולכך כתבו דהגמ' לא בא אלא לפרש טעמא דגריעא ביאה ממאמר אע"ג דעדיפא ממאמר וזה דעדיפא ממאמר לא צריך שום טעם משום דמדינא עדיפא דביאה הוי דאורייתא ולכך אינו מפרש טעם דביאה עדיפא ולא מפרש רק טעמא דמאמר עדיפא וביאה גריעה מינה וזה דמסיק בגמ' דמאמר קני לכולי שיורא דגט וטעמא דביאה אינו קונה לכוליה שיורא דגט כמו המאמר לזה לא נתן שום טעם ואפשר שטעמו הי' פשוט בעיניהם ודוק:
שם בתוס' בא"ד ואילו ביאה אחר גט לא קניא לכוליה שיורא דגט דיש ביאה אחר ביאה פסולה ברש"י שלפנינו לא נמצא כך רק דייקא כמו שדייקא התוס' מהא דיש מאמר אחר ביאה פסולה וגט ודוק: