בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק חמישי ר' גמליאל · דף נ:
ברש"י בד"ה בסוף אחר מאמר כו' וחליצה גמורה הוא ואי הדר עביד מאמר כו' כתב כן דלא תיקשי הא ודאי דלא בעי יותר דהא נתן גט למאמרו וחליצה לזיקתו וקאי איבם אחד ויבמה אחת וא"כ מהיכי תיתי לומר דיש אחרי' כלום מה אפשר לומר שתצטרך עוד עז"א דהא דאמר אין אחרי' כלום היינו דאי הדר עביד מאמר כו' ואע"ג דהאי חליצה חליצה פסולה הוא דהא אם הי' רוצה לייבם אי אפשר לו לייבמה ובחליצה זאת לא נפטרה צרתה ואפ"ה אין המאמר חל אחריה להצריכה גט וק"ל:
ברש"י בד"ה אין אחריה כלום ונפקא בגט ובלא חליצה כו' כתב רש"ל בח"ש דאינו נכון אלא צריכה חליצה ואין אחריה כלום היינו דלא מהני מאמר אחריה וכן מפרש רש"י עצמו לקמן דף נ"א ע"ב ועיין במ"ש מהר"ש שם:
שם ברש"י בד"ה ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני לאסור חברתה עליו כו' הא דכתב רש"י כן ולא כתב כדלעיל דמהני ליה להצריכה גט למאמרו אי בעי לאפוקה כמ"ש רש"י בעודו לעיל היינו משום דלא שייך להקשות מ"ט דמהני להצריכה גט משום דלמה לא ליהני הא ודאי עדיפא מפנוייה דעלמא דמהני בה קידושי כסף להצריכה גט כ"ש דשפיר דמהני ביבמה דהיא זקוקה לו מכבר לכך פירש דמקשי למה מהני כ"כ לאסור חברתה עליו דאף שנעשה בה מעשה הלא עיקר קניין מן התורה לא הוי ביבמה לומר שתיאסר חברתה אלא בביאה דוקא דנקרא בנין אשר לא יבנה את בית אחיו ודרשינן מיניה בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים וק"ל: