אור ברסלב
בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים הלכות ערובין › סימן שפה

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר

הלכות ערובין · סימן שפה

סימן שפד

סעיף ג

אפילו אינו מחללו אלא בדרבנן איתא בקונטרס אחרון דפר"ח לי"ד בסי' ב' על דאיתא שם דמומר לחלל שבת בפרהסיא שחיטתו פסולה בשם ב"ה דהוא נמי כי הכא אפילו אינו מחללו אלא בדרבנן נמי שחיטתו פסולה והפר"ח חולק ואומר דאפילו לרב אשי דאמר האי תנא הוא דחמירא לי' שבת כע"ז היינו כשמחללו באיסור דאורייתא אבל בדרבנן אף בשבת החמורה פשיטא שאין לדיינו כגוי ודוקא לענין ביטול רשות הוא דמדרבנן עשאוהו כגוי אבל לא לענין שחיטה שאם הוא חשוד לאיסורין דרבנן אין חשוד לאיסורין דאורייתא וכדלקמן בסי' קי"ד ותדע דכי היכי דלר"נ ב"י עירובין דף ס"ט חשוד לחלל שבתות בפהרסיא אינו מומר לכל התורה כולה זולת לענין ביטול רשות ה"ה נמי לסברת רב אשי שם לענין איסורין דרבנן דאינו כגוי אלא לענין ביטול רשות אבל לא לשאר איסורין ואני אומר דהנכון כדעת הב"ה מדסתמו כה"פ בהלכות שחיטה ובסי' קי"ט חוץ ממחלל שבת ולא פירשו דוקא בדאורייתא ש"מ כדעת ב"ה ותו הרי לר"נ בר יצחק דמפרש מה דאמר ר"ה איזה מומר המחלל שבת דלא איירי אלא לענין ביטול רשות ע"כ מחלל דקאמר ר"ה אפילו במידי דרבנן כדמסקו תוס' מרש"י ומן הסוגי' ה"ה רב אשי דמפרש לד"ה לכל התורה דהוי מומר בחילול שבת מסתמא לא פליג בזה ומפרש נמי לד"ה אפילו במחלל בדרבנן ולענין דינא נלענ"ד דרבנ"בי גופי' מודה דאליבא דההוא תנא דחמירא לי' שבת כע"ז דהוי מומר לכל התורה ואפילו בחילול שבת דרבנן אלא דרצה למוקים לדר"ה אליבא דכל התנאים ותדע שהרי איתא חולין דף ו' הלך וסיפר דברים לפני רב אמי ורב אסי ולא זזו משם עד שעשאום נכרים גמורים למאי אי לשחיטה וי"נ מהתם גזרו בהו רבנן אינהו גזרו ולא קיבלו מינייהו אתו רב אמי ורב אסי גזר וקיבלו מנייהו מאי נכרים גמורים אמר ר"נ בר יצחק לבטל רשות וכדתניא וכו' הרי מרנב"י גופי' מוכח כדעת ב"ה שהרי אף שגזרו על שחיטתן עדיין לולא שגזרו נמי שלא לבטל רשות היו מותרים לבטל ומכ"ש מי שאינו מבטל ששחיטתו אסורה ותו דאי נימא דאף ישראל שאינו מבטל ע"י שחילל שבת בפרהסיא במידי דרבנן מ"מ אינו כגוי גמור ושחיטתו כשרה א"כ איך תלו במה שגזרו עליהם שלא יבטלו רשות שעי"ז הם כנכרים גמורים הא ישראל שאינו מבטל מ"מ שחיטתו כשירה א"ו דאף לר"נ ב"י גופי' עכ"פ להתנא דחמיר לי' שבת כע"ז כל שדינין שלא לבטל רשות הרי הוא כגוי גמור לכל מילי וה"נ משמע ביבמות דף ו' דמקשה על לאו דמחמר ודילמא שאני לאוי דשבת דחמירי ופרש"י דקי"ל מחלל שבת כעובד ע"ז ומנ"ל לשטת הפר"ח דאף לאו דמחמר דפטור מכלום שהוא כעובד ע"ז אלא משמע דמן הסתימה דמחלל שבת משמע לי' דאין לחלק וה"ה דאין לחלק אפילו בדרבנן] ותו איכא למידק הכי משטת התוס' שם בעירובין דלא פירשו כפי' רש"י פלוגתא דר"מ ור"י מטעם מומר ע"ש ומ"מ העלו דאף במילי דרבנן אינו מבטל מדלא משני בסוגי' הא בדאורייתא והא בדרבנן והכל קשיא על הסוגי' מנ"ל אף לענין ביטול להשוות דרבנן לדאורייתא אלא ש"מ דזה פשוט להש"ס דלענין שבת החמור אין לחלק בין דאורייתא לדרבנן כנלענ"ד ודו"ק:

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה