אור ברסלב
בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה › סימן תרלט

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר

הלכות סוכה · סימן תרלט

סימן תרלח

סעיף ה

הג"ה אבל לילה הראשונה וכו' ויקדש בסוכה שיאמר זמן על הסוכה עיין ט"ז כחב וקשה וכו' אע"כ דברור לן דקי"ל וכו'.ואני אומר באמת לפי זה יש לתמוה מאין ברור לן הכי כדי לברך ובפרט במה שהרשב"א בב"י כתב ומעולם לא שמענו ולא ראינו בחיוב זה ושוב מכריע הט"ז דבליל שני' אין לברך לישב בסוכה אם ירדו גשמים ולשטתו הכרעה זו נמי צ"ע דאם ברור שבליל א' מחויב לאכול בסוכה אף בירידת גשמים א"כ בליל ב' החיוב נמי עכ"פ מדרבנן לאכול בסוכה אף בירידת גשמים אף דבקאינן בקיבוע דירחא בשלמא התה"ד דתופס החיוב של אכילת ליל א לספק שפיר דבליל ב' מקיל שלא לאכול משום דהוי ספק דרבנן אבל לשיטתי' קשיא דהא הוי ודאי דרבנן ואין לומר דהכרעתו היא על דרך דברי תוס' סוכה מ"ד ע"ב תוך ד"ה כאן שכתבו דהא טעמא דאין מברכין אערבה משום דלא אפשר לומר וציונו וב' ימים של גליות אין בהם וצוינו אלא קידוש וא"כ מדמה ליל שני בירידת גשמי' עצרת דקי"ל מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן ומשום דאין לומר וציונו על מנהגא דבאמת יש לתמוה על דברי תוס' הנ"ל שהרי ליל ב' דפסח מברכינן וציונו על אכילת מצה והטעם בשמיני עצרת מבואר היטב בחידושי רשב"א במקומו ותו דלמשמעותו שמוציא מלשון רמ"א מדכתב ויקדש בסוכה כו' דמברך אף לישב בסוכה קשה מאוד הא גוף דברים אלו מועתקים מן התה"ד והתה"ד הא ודאי דספוקי מספקא לי' שהרי להכי מקיל בליל ב' וקשה על התה"ד מה שהקשה איך יברך לישב בסוכה על הספק לכן לענ"ד התה"ד וגם הרשב"א מעולם לא כיונו לברך לישב בסוכה ומה שהקפידו לקדש בסוכה כדי שיאמר זמן על הסוכה ר"ל דלא יהא מוכרח לברך שוב זמן תוך הסוכה למחר כדאיתא סי' תרמ"א משא"כ עתה דמברך זמן תוך הסוכה אף דגשמים יורדים ואינו מברך לישב בסוכה מ"מ יוצא בברכת הזמן אף על הסוכה כאילו בירך זמן בשעת עשיות הסוכה וכן מסתביר לענ"ד דאין להכניס עצמו בספק ברכה במקום שרוב הפוסקים חולקים על פי' הרא"ש וכן משמעות הראב"ד שבכל בו שהעתקתי בסי' תרמ"א ע"ש אלא יאכל כזית בסוכה ויקדש שם בלא ברכת לישב בסוכה ומ"מ ביום פטור מברכת זמן

סעיף ו

היה אוכל וכו' יראה לענ"ד דבליל א' אף כי אכל בשעת ירידת גשמים כזית בסוכה כדפסק הרמ"א ושוב באמצע הסעודה פסקוה גשמים יש להחמיר נמי לאכול כזית אחר ירידת הגשמים לצאת נמי ההוא פירוש שבב"י ע"ש.

סעיף ח

נהגו וכו' כתב המ"א ומי שהולך באמצע סעודתו לסוכת חבירו צ"ע וכו' ואף לפי מ"ש שם וכו' היינו וכו' ולכן נ"ל דצריך לברך שנית ולענ"ד נראה איפכא אפילו לדעת ההג"ה שם היינו בטלית דכל חדא מצוה בפני עצמו הוא ולכן פסק הש"ע דאם מפסיק ביניהם צריך לברך על כל אחד וה"ה להרמ"א היכי דפשט הראשון קודם שלבש השני אבל הכא אטו אכילת הסוכה שני' מצוה בפני עצמה הוא לענ"ד אינו דומה אלא לברכת המוציא דסי' קע"ח סעיף ג' ומבואר שם בב"י דאפילו הלך לבה"כ לא הוי הפסק וה"ה הכא כל שלא הסיח דעתו מלאכול מ"ש סוכה זו או אחרת ואין צריך לברך שנית:

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה