אור ברסלב
בית מאיר על משניות לקוטים › יא

בית מאיר על משניות· רבי מאיר פוזנר

לקוטים · יא

י

קנין אברהם בארץ ישראל

בפרשת חיי שרה. גר ותושב אנכי עמכם. כתב רש"י ומדרש אגדה אם תרצו הריני גר ואם לאו אהי' תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה לזרעך אתן את הארץ. ויש לדקדק אחרי שכבר הגיד להם שמגיע לו מן הדין וגם ע"כ לומר שהי' יכולת בידו לקחת בחזקה הכל קשה למה חנף אותם ליתן להם מתנות חנם והי' לו ליטול מן הדין והנה איתא בס' פרשת דרכים דף כ"ב איך הקשו על דרשה זו ממה דכתב רש"י ז"ל בפרשת לך לך גבי ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט. שהיו רועיו של לוט רשעים ומרעים בשדות אחרים ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל והם אומרים ניתנה הארץ לאברם ולו אין יורש ולוט יורשו ואין זה גזל והכתוב אומר והכנעני אז בארץ ולא זכה בה אברם עדיין. הרי משמע שכל זמן שהכנעני בארץ אינו זוכה בה ליטול אותה מן הדין. ותי' המחבר ע"פ מה דאיתא פ"ק דר"ה דף י"ג בעו מיני' חברייא מרב כהנא עומר שהקריבו ישראל בכניסתם לארץ מהיכן הקריבוהו אם תאמר דעייל שליש ביד גוי קצירכם אמר רחמנא ולא קציר נכרי. אלא דלא עייל שליש. והקשו התוס' ואע"ג דירושה היא לנו מאבותינו. כדאיתא בע"ז ואשיריהם תשרפון באש מכדי ירושה הוא להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו. מ"מ יש להם במה שזרע. (ופי' סיום דברי תוס' אלו עיין נמי שם נמצינו למדין דגוף הארץ ניתנה לאברהם מאותה שעה וזכו בה ישראל אף קודם שיעקר ז' עמין. אך מ"מ יש להם במה שזרע שהשאיר להם זכות שיזרעו עד שיעקרו ממנה ז' עמין. ובזה אתי דברי רש"י כפשטן דבפרשת לך לך שהיו מרעים בשדות אחרים והיו סבורים דאין להם אף במה שזרעו גינה אותם הכתוב ואמר והכנעני אז בארץ ויש להם במה שזרעו. אך גבי אברהם שרצה לזכות בקרקע לאחוזת קבר שפיר קאמר ואטלנה מן הדין משום דמשעה שנתנה לו זכה בה. וראי' לזה דמאותה שעה זכה בה בעיקר הקרקע מדאמרינן בפ' המוכר פירות דף ק' תניא הלך בה לארכה ולרחבה קנה מקום הלוכו מ"ט דכתיב קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. הרי ע"כ דס"ל דמאי דקאמר רחמנא קום התהלך מטעם חזקה נגעו בה כדכתיבנא לעיל. ור"ל דכתב לעיל בשם מהר"ש יפה דאברהם זכה בה מיד מעכשיו כאומרם משוך וקני מעכשיו ולאחר ל' יום דקנה. דאל"כ לא מהניא לי' חזקה דלאימת יקנה לאחר ל' יום ושוב כלתה החזקה עד כאן דבריו. והנה לדעתי שפי' לדברי תוס' שלאברהם ניתן הקרקע מעכשיו. ולהם הי' זכות הפירות עד שיעקרו. לא הועיל כלום ביישובו דאכתי קשה איך הי' אפשר לאברהם ליטול מן הדין. הא קברות אסור בהנאה. וכיון שלהם עדיין זכות לזרוע מקום זה לפירות, איך יגזלם מעכשיו זכות פירותיהן. ואולם בל"ז קשה לדבריהם דמפסוק התהלך בה מוכח שע"י קנין חזקה זכה בה מעכשיו. מה דאיתא בפרק י"נ דף קי"ט יודע הי' משה רבינו שבנות צלפחד יורשות הן אבל לא הי' יודע אם נוטלת חלק בכורה אם לאו. ומסיק הסוגי' דמשה רבינו מסופק בזה אם א"י חשוב מוחזק אם לאו. ות"ל מקרא דקום התהלך בה וכה"ג שמעתי קושי' בשם הגאון ר' אלעזר אב"ד דק"ק אמשטרדם. היה לו למשה רבינו לפשוט ספיקו ממה דאיתא בע"ז דף נ"ג דטעם דאמר רחמנא ואשריהם תשרפון ולא הי' מהני להו ביטול היינו משום דשליחותייהו דישראל עבדו והוי ע"ג של ישראל שאינה בטילה עולמות. והא תינח אם א"י מוחזקת לאבותינו. אבל אי לאו מוחזקת הא הוי ע"ג של כותי ובביטול בעלמא סגי להו. אמנם נראה דשני הקושי' יש לתרץ דודאי מפסוק דקום התהלך מוכח דניתנה לאברהם מעכשיו ואולם תרי גווני מעכשיו איתנייהו יש מעכשיו כמוזכר לעיל חזק וקני מעכשיו ולאחר ל' דהיינו מעכשיו יתחיל הקנין ולאחר ל' יוגמר שאז יהא קנוי למפרע הגוף והפירות מעכשיו. וזה נזכר בתוס' ומובא בסוף סי' קצ"א בח"מ. ויש ג"כ מעכשיו בפשוט הגוף מהיום בלי שום תנאי והפירות לאחר ל'. ובזה האחרון מובא בש"ע ח"מ ס"ס רנ"ח בשם המרדכי דבכור נוטל פי שנים. ואולם בלי ספק אצלי דבגוונא דחזק וקני מעכשיו ולאחר ל' דלא חשוב מוחזק. וא"כ שפיר בזה הי' ספק משה רבינו אם הקנין הי' מעכשיו ולאחר שיגיע זמנם לעקור דהיינו מעכשיו ולאחר ל' וזה אינו חשוב מוחזק לבכור או א"י מוחזקת היא דהיינו שהי' קנין מעכשיו לחלוטין והפירות לאחר שיעקרו ובין כך ובין כך כשנכנסו ישראל לארץ והם הוצרכו לעקור הרי למפרע זכו הישראל משעה ראשונה ושפיר הי' חשיב ע"ג של ישראל שאינה בטילה. אלא שלענין בכורה לא הי' חשוב מוחזק. ויתורץ קושי' אב"ד מאמשטרדם הנ"ל. אבל יתר הדברים שהתחלתי בם וסבור הייתי לתרצם לא עלה בידי עדיין:

תוכן העניינים

בית מאיר על משניות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה