בית מאיר על משניות· רבי מאיר פוזנר
לקוטים · י
היה כל המשמר טמא מת
איתא בהרמב"ם פ"ד מהל' ביאת מקדש הלכה י"ד היתה כל המשמורה טמאי מת מחזירן על משמרה אחרת אם היו רוב הכהנים נכנסים שם בירושלים בזמן הקבוע טמאים יעשו בטומאה. וכתב הכ"מ ואע"פ שלא הזכירן בגמ' אלא לחזור על בית אב אחר לאו דוקא. ואיכא למידק אחר שנראה לו דבית אב לאו דוקא משום דכיון שדחוי' היא מהראוי ליהדר אטהרה למשמר אחר כמו לבית אב אחר. א"כ מנ"ל דאם הרוב טמאים ומיעוט טהורים דיעשו בטומאה נימא נמי דניהדר על המיעוט למיעבד בטהרה. הא בכיצד צולין דף ע"ט אינו מחלק בין רוב ומיעוט אלא לגבי בכור. וגבי הכהנים סתמא נאמר או שהיו הכהנים טמאים. ויראה דהוכיח הכי מן הש"ס דב"ק דף ק"י אמר רב ששת אם הי' כהן טמא בקרבן צבור נותנה לכל מי שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר. היכי דמי אי דאיכא טהורים. טמאים מי עבדי. ופרש"י דאיכא טהורים בההוא משמר טמאים מי עבדי. וכיון דלא מצו עבדי שליח היכי מצי משוה. ועיין במהרש"א מה שדחק בפרש"י. ובאמת אין צורך. כי אין מוכרח שרש"י נמי סובר בית אב לאו דוקא עיין וק"ל. עכ"פ דלהרמב"ם ודאי הכי הפי' אי דאיכא טהורים ואפילו במשמר אחר. וע"ש מסקנת רבא דליכא טהורים. וא"כ לשיטת הרמב"ם אלו אף בזה לא נחלוק דאפילו אם מיעוט טהור מחויב למיהדר אטהרה וטמאים לא מצו עבדי. א"כ יהא מוכרח דאיירי דליכא כלל טהורים ואפילו מיעוט דלהכי איהו נמי מצי עביד בטומאה א"כ למה קתני נותנה לכל כהן שירצה ולמה לא יקריב בעצמו הא כולם טמאים כמותו. [ותו איך יאכל ב"מ הבשר הא הבשר נטמא מן הכהנים]. א"ו דעכ"פ בתר מיעוט אין צריך לאהדורי אטהרה ואיהו נמי מצי עביד אלא שאם מרצונו רוצה ליהדר אטהרה נותנה לכל כהן מן המיעוט הטהורים שירצה עיין ודוק. ואולם מה דנאמר בהרמב"ם פ"ד מהל' כלי מקדש הי' טמא בקרבן צבור וכל הכהנים טמאים ע"כ לשונו. וכל לאו דוקא כי בלא זה כל הלשון דבהלכה זו אינו עיקר כמבואר בהכ"מ ע"ש. אמנם מה שפי' הכ"מ על פי הגהתו בלשון זה דפשיטא שאחד מן הכהנים הטמאים מקריבו ולא בעלי מומין אלא לענין בשר הקרבן קאמר שנותנו לבעלי מומין טהורים שבאותו משמר לאוכלו. אין אלו אלא דברי תימה אחרי שהכהנים טמאים הקריבוהו הרי נטמא הבשר מן הכהנים טמאים ואיך יאכלוהו שום אדם. א"ו כדפרשתי עיין ודוק: