אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן פו

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן פו

סימן פה

דין ספק טריפה שנתערבה ברוב ושוב פירש מקצת מהם.

אם נתערבה ספק טריפה כגון ביצה ממנה וכדומה בתערובו' היתר הרבה ושוב נחלקו לב' חלקים מיעוט לכאן והרוב לכאן הי' נראה לכאורה דאסור כיון דלא מהני מטעם ס"ס א"כ כבר נקרא עליהם שם קבוע מדרבנן וכל שנחלקו בדרך חלוקה לא מקרי פריש כמ"ש אמנם בתה"א להרשב"א מבואר להדיא דמתיר בכה"ג דשם כ' גבי הא דטבעת של כוכבים ומזלו' שנתערבה במאה טבעות דפי' מ' למ"א מותרים והקשה עליו הרא"ה בבדה"ב דלא מקרי פרישה כיון דהוי דרך חלוקה ואסור גם המיעוט שפי' והשיב הרשב"א ע"ז דהרא"ה לא הבין כוונתו דהוא מדבר בספק טריפה שנתערב דע"פ דין הי' נראה להקל דהא הוי ס"ס ור"ת מתיר בזה לגמרי רק דאנו חוששין לדברי ר"י ולכן כל שפירש המיעוט לצד אחד והרוב לצד א' לא מחמרינן לאסור המיעוט הנפרש לבדו ונראה מלשון הרשב"א במשה"ב שם דגם ר"י הזקן מודה בזה דיש להקל כיון שנחלקו לב' חלקים ויש להתיר המיעוט ואין לומר דהרשב"א לא כ' כן אלא משום דדעתו לדינא עיקר כשיטת ר"ת רק דחשש להחמיר כדעת ר"י וכאן יש עוד סברא להקל כיון שנחלקו בזה סמך על ר"ת דאין נראה כן דהא מביא שם ראיה מדברי השאלתות דכ' דהיכא דאיערב ספק דרוסה באחרות דכולם אסורות ואי אבדור רובא לחדא דוכתא ומיעוטא לחדא דוכתא אמרינן איסורא ברובא איתא ומיעוטא שריין וע"כ צ"ל דמה שמביא שם דברי ר"ת הוא לרווחא דמילתא דהוא מתיר בלא"ה אפי' לא נחלקו וצריך לומר דה"ט דאף דגזרו חכמים על תערובו' שם קבוע היינו דווקא באם נתערב איסור ודאי בתערובו' אבל בספק איסור שנתערב אינו אסור כי אם כ"ז שהספק היא בתערובות שאז אין כאן ס"ס דהוא מב' ענינים דא"א לומר שמא אין כאן איסור כלל וע"כ צריך אתה לומר שמא אינו טריפה וזה א"א מאחר שכבר אסרתו מספק שבגופו משא"כ כשאינו ודאי בתערובו' אני אומר שמא אין כאן איסור כלל רק הוא ברובא ואף אם תאמר שהוא במיעוט אני אומר שמא הוא מותר כעין מ"ש הש"ך, כללי ס"ס אות ד' דכל שיש להתחיל ולומר שמא אין כאן איסור כלל אמרינן שפיר ס"ס אפי' בב' ענינים וכשי"ת בס"ד בשעה"ס.

ואם נתערב ספק טריפה ברוב ושוב נפל א' מהם לתערובות שני כבר כ' בהג"ה (סעיף ח') דאפי' לדעת הרמב"ם דמצריך שלשה תערובו' דווקא כאן מודה דדי בשני תערובות וכ' הש"ך שם דלדעת הרב דבג' תערובות אסור לאכול תערובות הג' כולו בב"א גם בספק טריפה דדי ב' תערובות דינא הכי לדעתו וכבר כתבתי למעלה לשיטת הגר"א ז"ל דאין זה מוכרח דודאי איסור בתערובו' הראשון כודאי איסור נחשב לגמרי כיון שחכמים אסרו אותו לגמרי ונתנו עליו שם קבוע משא"כ בספק טריפה בשני תערובו' א"כ דברי הרב נכונים.

ואם נתערב ספק טריפה ברוב ושוב פירש אחד מהם שלא בפנינו נלע"ד ג"כ דמותר לכל הדיעות אף לדעת ר"י דהא כאן אין לגזור שמא יקח מן הקבוע כיון דאין כאן איסור ודאי הוי כעין גזירה לגזירה ולכאורה הי' נראה להיפוך ממ"ש התוס' ר"פ התערובות גבי ספק דרוסה שנתערבה באחרים דמתיר ר"ת ע"י דלכבשינהו דניידי וכל דפריש מרובא פריש וכ' שם ע"ז דלא נהירא דגזרינן שמא יקח מן הקבוע יעו"ש וא"כ בפירש שלא בפנינו נמי יש לומר כן כיון דטעם אחד לשני דינים אלו אבל אחר העיון נראה דאינו כן דלפי זה יקשה על הרשב"א דמתיר בפירשו מן מועטים לצד אחד ורובם לצד אחד אף לשיטת ר"י בספק טריפה ולמה לא גזרינן ג"כ שמא יקח מן הקבוע וכי עדיף מפירש אחד שלא בפנינו דמותר מדינא מטעם דמרובא פריש וכ"ש בנידון זה דלא מקרי פריש כלל דהוי דרך חלוקה כמ"ש אלא צ"ל דדוקא היכא דאנו מתירין רק מהך סברא לחוד משום דפריש מרובא בזה אנו אומרים דאפי' בספק איסור דשפיר גזרינן שמא יקח מן הקבוע ואדרבא יש לחוש יותר כיון דקילא לי' דהוי רק ספק איסור וכן בהך דטבעת של כוכבי' ומזלו' שנתערב במאה ופירש א' מהם בזה גזרינן שמא יקח מן הקבוע דשם רק מהך טעמא לחוד אנו רוצים להתיר לכן אמרינן דגם יקח מן הקבוע ויסמוך ג"כ על מה דפריש מרובא דרובא דעלמא אין יודעים להבחין בין פירש ממילא או לקח בידים אבל היכא דיש לומר דמותר מטעם ס"ס כגון בנד"ד דנתערב ספק ברוב ופירש אחד מהם שלא בפנינו דשפיר יש כאן ס"ס שמא אין כאן איסור כלל כיון שפירש כבר שלא בפנינו ובא לפנינו ס"ס ביחד דאת"ל שיש בו הספק שמא אינו טריפה כמ"ש למעלה רק דאעפ"כ הי' לנו לאסור שמא יקח מן הקבוע בזה אמרינן דלא שייך לגזור כאן דמי שיראה דאנו מתירין אותו לא יקח בידים דיודע דאנו מתירין מטעם ס"ס וזה אין שייך בלוקח ממקום שנתערבו דשם אין שייך ס"ס ומ"ש התוס' לאסור בספק דרוסה שנתערב היינו מאחר שבעת שבא לפנינו הדבר לשאול עדיין לא הי' ב' ס"ס דספק א' בגופו ואי אתה יכול לומר שמא אין כאן איסור כלל ואתה רוצה להתיר ע"י דנכבשינהו כו', שיהי' ס"ס זה אינו מועיל דקיי"ל בכ"מ דאין עושים ס"ס בידים ומטעם דפריש מרובא שפיר גזרינן שמא יקח מן הקבוע כנ"ל ולמעשה צ"ע ויבואר עוד בשעה"ס אי"ה.

תם ונשלם בעזר ה' שער הקבוע.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה