בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן פה
דין ספק טריפה שנתערב באחרים.
כתב המחבר (סעי' ט') ספק טריפה שנתערב באחרים כולם אסורות כו' לבאר דברי המחבר והרב כאן נקדים תחילה הסוגיות השייכים לזה בפ"ק דביצה (ד' ג' ע"ב) וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כולם אסורו' ויש בזה מחלוקת ר"ת ור"י הזקן דר"ת פי' דזה קאי על ודאה אבל ספיקא בטלה באלף מטעם ס"ס ואף דספק א' בגופו ספק ב' ע"י תערובות שפיר הוי ס"ס אבל ר"י הזקן חולק עליו וס"ל דקאי אספיקא וס"ל ספק א' בגופו ספק ב' בתערובות לא הוי ס"ס ויש בזה ב' אופנים הא' דלא מהני אא"כ א"א להפריד הספיקות משא"כ כשספק א' נולד קודם שנולד ספק שני דכיון שתחיל' כבר נאסר מספק א' הרי נקרא שמו עליו לאיסור והוה כודאי איסור שנתערב ולפי טעם הזה אפי' הי' הספק הראשון באיסור דרבנן כגון ביצה שנולדה ביום טוב וכדומה ונתערב שוב באחרים כיון שכבר נאסר קודם תערובות הוה כודאי איסור דרבנן דאסור אם נתערב ברוב בדבר חשוב וכדומה וטעם ב' הוא משום דספק הראשון הוא אסור מן התורה דספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא וכבר נאסר מדאוריית' שוב לא מהני בי' תערובות וא"כ באיסור דרבנן כה"ג כגון ביצה שנולדה ביום טוב מהני בי' ס"ס ספק א' בגופו ספק ב' ע"י תערובו' ועיין תה"א והרשב"א (בית ד' שער ב' ד' ע"ד ע"ב בדפוס ווין) שם תחילה דעת ר"י דאין להתיר ס"ס אלא בשני תערובות והקשה ע"ז מהא דפ"ק דכתובו' ספק תחתיו כו' ספק באונס כו' ותירץ שם דש"ה דא"א לבוא לפניך כי אם בב' ספיקות ואי אתה יכול להחמיר עליו ולומר דהאיך נתיר וכבר אסרת כמו שאתה אומר בספק נולדה ביום טוב שמיד עמדה עלינו באיסור כו' הרי מבואר דאף בספק שאין אסור מן התורה ג"כ ס"ל דלא מהני כיון שכבר נאסר בתחיל' קודם שנולד בו ספק שוב אין לומר ספק שמא מותר הוא כיון שכבר אסרת אותו אלא בב' תערובות שבזה מקילינן אף דספק א' נולד קודם לחבירו ושם באותו עמוד כ' עוד וז"ל ואני תמה באותה שמועה שבפ' התערובו' כו' וקשיא לן כי ליכא רובא נמי הא איכא בכל חד וחד שבתערובו' ב' ס"ס ושמא לא אמרו ס"ס להקל אלא ע"י שני תערובו' וזה כדעת ר"י הזקן שכתבנו ועוד י"ל שכל שנפל איסור כאן בודאי וליכא רוב היתר הרי אנו רואים כל א' מאלו כגופו של איסור שהרי הוא אסור דבר תורה ואין הולכים בכל ס"ס כזה להקל ומ"מ יש לחוש לדברי ר"י הזקן שלא להתיר בס"ס אלא בבא ע"י ב' תערובות ונפקא מינה לספק טריפה שנתערבה באחרות כו' מבואר מדבריו שכתב שני תירוצים בזה הא' שלא מהני באם הי' תחילה חד בחד ואח"כ נתערב משום דמיקרי ספק א' בגופו ספק ב' ע"י תערובות דאסור וכן בספק טריפה שנתערבה באחרים ועוד תירץ שם משום דחד בחד כגופו של איסור הוי וחמיר יותר מספק טריפה בגופו וא"כ אין מזה ראי' לספק טריפה בגופו דלא ליהני להתיר אם ספק ב' ע"י תערובות ולכן סיים דאעפ"כ יש להחמיר כדברי ר"י דשמא תירץ הראשון עיקר כנ"ל ביאר דברי הרשב"א, (ולקמן נדבר בס"ד בדין חד בחד אי חמיר מספק טריפה). ושיטת הרא"ה בבדה"ב שם היא דהכל תלוי באם ספק הראשון אסור מן התורה או לא דכל שספק ראשון אסור מן התורה לא מהני בי' ס"ס אבל באם הוא רק ספק דרבנן כגון ביצה שנולדה ביום טוב בספק וכדומה אמרינן בי' ס"ס להקל בנתערבה באחרים ועכשיו דברי המחבר והרב הם מבוארים דהמחבר העתיק דברי הרשב"א וכ' הטעם שכ' הרשב"א בתחיל' דהכל תלוי באם אין ב' הספיקות מענין א' וכל שספק ראשון בגופו אסור אפי' באיסור דרבנן וכמ"ש הרשב"א להדיא כמ"ש ואף שהרשב"א כ' עוד תירץ אחר דבפ' התערובו' ש"ה דהי' חד בחד וכגופו של איסור הוא מ"מ כיון שסיים שם שיש לחוש לדעת ר"י לכן החמיר ג"כ המחבר כדבריו והרב בהג"ה העתיק הטעם משום דספק הראשון אסור מן התורה ולפ"ז באיסור דרבנן כה"ג מותר וראיתי בפרמ"ג (שפ"ד ס"ק ס"ב) שכ' דר"ת דס"ל דספק א' בגופו וספק ב' בתערובו' מותר לטעמי' אזיל דס"ל לר"י מין במינו לא בטיל מן התורה וכן ס"ל לרב כר"י וא"כ בהך דטבעת של כוכבים ומזלות דנפל אחד מהם לים דמותר מטעם ס"ס אף דאינו שקול דיותר ראוי לומר דמרובא פריש והיתרא נפל אלא משום דלעומת זה אמרינן דגם מה שנוטל עתה הוא מרובא ואם תחמיר לומר שמא האיסור הוא אף דמרובא פריש א"כ אני אומר ג"כ להיפוך שמא המיעוט שפירש ואיסורא היא דאל"כ סתרי אהדדי והרי אין כאן שום חשש איסור דאורייתא בספק ראשון דעיקר ההיתר דאמרינן עכשיו מרובא פריש ועוד נראה דאין ראי' לדבריו דר"ת לא הזכיר בשום מקום דלכך בהך דטבעת שנפל א' מהם דהטעם דמותר היא משום ס"ס ואדרבא התוס' בפ' התערובו' כתבו דלכך מותר משום דבדרבנן תלינן לקולא דאיסורא נפל וצ"ל דר"ת ס"ל כמ"ש בתחיל' לחלק בין לח ליבש דביבש בטל מין במינו או כמ"ש שם התוס' ד"ה ר"י אומר כו' דס"ל כר"ח דבתר מבטל אזלינן דכל שא"א לו להיות כבטל מקרי מין בשאינו מינו וא"כ כאן טבעות של היתר א"א להם להיות כטבעת של איסור ולכן שפיר בטיל ורק הרא"ש כתב הטעם משום ס"ס והנה לשיטת הרא"ה דס"ל דהכל תלוי באם ספק הראשון אסור מדאורייתא יש לומר ג"כ דיש כאן חומרא להיפוך באם ב' הספיקות בגופו רק שיש להפריש בין הספיקות ונודע הספק הראשון בתחילה שכבר נאסר מן התורה שוב אין מועיל לו אף שאח"כ נולד בו עוד ספק שני וכמ"ש בפרמ"ג שם במה דאיתא בפ"ק דפסחים חבר שהניח מגורה כו' יעו"ש ואחר שבארנו לפניך כל השיטות שנתבארו בזה בקצרה נבוא לבאר פרטי חלקי דינים היוצאים לנו מזה בס"ד.