אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן פד

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן פד

סימן פג

דין דשיל"מ בשני תערובות או בס"ס.

כתב הרב בהג"ה דדשיל"מ אין מתירין בס"ס, וכ' הש"ך ס"ק נ"ו דדעת הרשב"א אף דמתיר בשאר איסורים בדבר חשוב בדשיל"מ אין מתירין אפי' בשלש תערובו', ומקור דין זה הוא מהמרדכי מהא דאיתא פ"ק דביצה גבי ביצה שנולדה ביום טוב וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כולם אסורות אף דהוי ס"ס אלא משום דבדשיל"מ לא מהני ס"ס, והפר"ח תמה ע"ז דהא ממנ"פ קשה לשיטת ר"ת דמפרש דואם נתערבה באלף אודאי קאי א"כ אין מזה שום ראיה כלל אלא גם לשיטת ר"י דמפרש דקאי אספיקא רק משום דספק אחד בגופו ספק ב' ע"י תערובו' לא מהני א"כ אין מזה ראי' דהא אין כאן ס"ס כלל, ועיין ביאורי הגר"א מווילנא שכתב בשם תשובת הרא"ש שכ' ג"כ בשם רבו הר"מ דס"ס לא מהני מהא דאם נתערבה כו' והשיב הרא"ש ע"ז דמשם אין ראי' דספק א' בגופו ספק ב' ע"י תערובו' לא הוי ס"ס וכ' שם דהמחבר שכ' בסעי' ט' דספק א' בגופו ספק ב' ע"י תערובו' לא מהני אפי' באיסור דרבנן א"כ מ"ש ואם נתערבה באלף כו' אין משם ראי', ולכן כ' ג"כ גבי הא דנפל לים דדשיל"מ דהתם ג"כ מטעם ס"ס אתינן עלה, משא"כ הרב דהגיה שם דווקא אם ספק הראשון הוא דבר תורה א"כ צ"ל דהתם גבי ביצה הוא משום דשיל"מ לא מהני ס"ס ולכן כ' כאן ג"כ דדשיל"מ לא מהני ס"ס, ועיין כרו"פ שהביא ראי' לדעת האומרים דמהני ס"ס מהא דאיתא במשנה במס' ערלה האורג מלא הסיט כו' ובמוקדשים בכ"ש ולמה לא תני ואחרות באחרות אע"כ דבזה מותר מטעם ס"ס אף דקדשים הוי דשיל"מ, ולענ"ד אין זה מוכרח דיכול להיות דמיירי אף לאחר שנשחטו הקדשים דשוב אין להם פדיון וא"כ לא מקרי דשיל"מ.

ולכאורה יש לתמוה ע"ז לפמ"ש בתשוב' הרשב"א סי' ת"א דס"ס מטעם רובא אתינן עלה ואפשר דעדיף מרובא וכיון דבדשיל"מ אזלינן בתר רובא כ"ש דניזיל בתר ס"ס לקול' וכבר כתבנו בסימני' הקודמי' להוכיח דבדשיל"מ אזלינן בתר רובא מהא דאית' פ"ק דביצה ד' יו"ד זימן שחורים כו' ופריך שם לימא מסייע לי' לר"ח דאמר רוב וקרוב הלוך אחר הרוב ומשני כדאמר אביי בדף כו' הרי דהש"ס ס"ד דאי הוה אמינא רוב וקרוב הולכים אחר הרוב לא הוה א"ש דהוה אמינא ניזל בתר קרוב לקולא וא"כ כ"ש דברוב נגד מיעוט דלכ"ע בכל התורה אזלינן בתר רובא גם בדשיל"מ אמרינן הכי ואדרבא מצינו כמה דברים שהתירו באיסור דרבנן בדשיל"מ יותר משאר איסור דאוריית' דהא קיי"ל בדאורייתא אין ברירה ובדרבנן יש ברירה כמ"ש בפ' משילין (ד' ל"ז ע"ב) גבי שנים שלקחו חביות ובהמה בשותפות דקיי"ל כרב דחביות מותרות מטעם דבדרבנן יש ברירה ושם פסק הש"ס לחלק בין דאורייתא לדרבנן ואיסור תחומין מקרי ג"כ דשיל"מ כמ"ש (שם ד' ל"ט ע"א) גבי אשה ששאלה מים ומלח כו' וא"כ כ"ש דברובא וס"ס דמותר באיסור דאורייתא דכ"ש דיש להקל בדשיל"מ באיסור דרבנן עכ"פ ואף שהחמירו רבנן ואמרו דדשיל"מ אפי' באלף לא בטיל היינו לדין זה, בלבד שלא ראו להקל כיון שיש בתערובות ודאי איסור ומנין לנו ללמוד לשאר דינים ומכ"ש לשיטת הר"ן בפירושו לנדרים, פ' הנודר מן המבושל שכ' דדשיל"מ דלא בטיל ילפינן מדם הפר ודם השעיר כיון ששניהם שוים במה שיהי' שניהם היתר לאחר זמן דודאי לא ילפינן מנייהו לדין דפריש מרובא פריש או בס"ס דלא ליהני בדשיל"מ וא"כ ה"ה בטעמו של רש"י דס"ל דהטעם הוא עד שאתה אוכלו באיסור תאכלנו בהיתר ג"כ נראה דאין לחלק ועש"ך (ס"ק נ"ו) מ"ש בשם תשו' הרא"ש לחלק בין ס"ס בגוף הענין לס"ס שע"י תערובות ואין זה מוכרח בכוונת הרא"ש אלא כוונתו כמ"ש הגר"א ז"ל בביאורו משום דספק א' בגופו ספק ב' ע"י תערובות לא מהני בשום איסור אבל במקום דמהני ס"ס מותר גם בדשיל"מ וגם בב' תערובות ועיין ברשב"א, (תה"א שער ב') משמע קצת דב' תערובות עדיף מס"ס בגוף הענין ולכן ודאי דיש לסמוך לקולא במקום שיש צורך קצת.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה