אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן פג

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן פג

סימן פב

דין נפל לים או שנאכל אחד מהם אחר שנודע האיסור.

במל"מ פי"ט מהלכו' אבות הטומאה, כתב במה דקיי"ל בתערובו' דבר חשוב דנאכל אחד מהם או נפל לים, דתולין דאיסור נאכל או נפל היינו דוקא בנאכל או נפל לים קודם שנודע מן ספק האיסור אבל אם אח"כ נאכל אין מועיל כיון שכבר נקרא שם איסור על כולם וראייתו מהא דאי' פ"ה במסכת טהרו', והובא ברמב"ם פי"ט מהלכות אבות הטומאה ה"א, בשני שבילין אחד טמא ואחר טהור והלך באחד מהם ואינו יודע באיזה מהם הלך ועשה טהרות ונשרפו או נאכלו קודם שהלך בשני' 'עשה טהרו' דאז שוב טהורים הטהרו' שעשה כשהלך בשני' אבל אם הם עדיין קיימי' בעת שהולך שני' שני הטהרו' הם טמאו' אף שאח"כ נאכלו או נשרפו טהרו' הראשוני' יעו"ש, ולענ"ד אין נראה כן דהא ודאי לפמ"ש הרא"ש בטעם הדבר דמשום ס"ס אתינן עלה וכמ"ש בסימנים הקודמים ולעיל (סי' ע"ג) בארוכה ודאי דלדידי' אין חילוק דגם אם נאבד אח"כ יש בו ס"ס וכמ"ש באריכות ולא דמיא להא דשני שבילין דאין שם ס"ס כלל אלא אפי' לדעת התוס' ורשב"א דס"ל מטעם דאיסור דרבנן דמדאורייתא ברובא בטל לכך תלינן להקל ג"כ נראה דאין לחלק בזה דלא דמיא כלל להתם דשם ליכא רובא רק משום דכל אחד מוקמינן לי' אחזקת טהרה וכיון דממנ"פ איכא חד דטמא ודאי אין אומרים שאני אומר ודמיא לחתיכת איסור וב' קדירות של היתר דנתבאר בסי' קי"א דאין מתירין שום אחד מהם דאמרינן מאי חזית וכיון שכבר החזקת שניהם באיסור מספק האיך נתיר אח"כ בנאכל אחד מהם משא"כ כאן דאיכא רובא נקרא שמו על שם הרוב וכל שאין האיסור שם בבירור כגון שנפל ונאבד התירו חכמים ולא משווינן כל איסורי דבריהם להדדי, וראי' דדין דב' שבילים לא דמיא כלל להא דנפל אחד לים דבנפל א' לים אין מתירין רק באוכל שנים שנים דאמרינן מדהא התירא הא נמי התירא, ושם בדין ב' שבילין אינו צריך לשמש בטהרות שנים שנים דוקא וא"כ ודאי דלא דמיין כלל להדדי, ומלבד זה דברי המל"מ תמוהים דמן הש"ס מוכח להדיא להיפוך דהא דין זה דנפל לים נלמד מהא דאיברי תמימין באיברי בעלי מומים דר"א אומר אם קירב ראש אחד מהם יקרבו כל הראשים כולם ושם מוכח להדיא דאף לאחר שנודע האיסור דינא הכי דשם בפ' התערובות (דע"ג ע"ב) איתא אמר רבא השתא דאמור רבנן לא נקריב אי נקריב לא מרצי שאמר שם דס"ל כמ"ד בעלי חיים נדחים ופריך שם מהא דשחוטין דודאי נדחים ותנן ר"א אומר אם קירב ראש אחד מהם יקרבו כל הראשים וכו' ופירש"י שם וז"ל והא הכא דאלו אתי ברישא לאמלוכי א"ל לא תקריב כו' וכי לא אמליך מכשרינן הנך דפרשי כו' מבואר דמיירי אחר שנודע האיסור והכהן לא נמלך והקריב א' מהם וכיון דהך דטבעת דקאמר רב שם, דאמרינן דאיסורא נפל קאמר שם הוא דאמר כר"א כו' מוכח דגם כאן דינא הכי ולכן דברי המל"מ תמוהים בכאן ואדרבא לפמ"ש למעלה בסימנים הקודמים דעיקר ביטול איסורים הכל הולך בתר שעת ידיעה א"כ כל שנודע האיסור תחילה ונתבטלו מדאורייתא ודאי דיש לומר דאיסורא נפל יותר משאם נפל א' מהם קודם שנודע האיסור, וכן מוכח מהא דמקשה התם רבא לר"נ ממתניתין דתנן אפי' אחת ברבוא ימותו כולם אמאי נימא דאיסורא מית ופירש"י שם וז"ל מכיון דמת א' מהם ליתלי בי' ונימא דאיסורא מית והנותרים יקרבו הרי מוכח להדיא דאף לאחר שנודע האיסור תלינן דאיסורא מית דאל"כ לא פריך שם מידי ודו"ק וזה ברור.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה