אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן פב

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן פב

סימן פא

דין פירש אחד אח' מן התערובות עד שנעשו רוב ואח"כ נפלו לתערובות אחר.

כבר ביארנו למעלה שאם היה רוב במ"א ונתערבו בתערובות אחרת אסורים דאיסורא ברובא איתא וראי' ממ"ש בש"ס פירשו ס' למ"א כו' ויש לחקור באם פירש אחד אחד עד שנתרבו ונשאר המיעוט במקומו ואח"כ נפל הרוב לתערובו' אחר מה דינו דהנה הא ודאי כיון דע"פ דין אמרינן בכל אחד כל דפריש מרובא פריש, רק שנים האחרונים אסורים כמ"ש בארוכה בסימנים שקדמו א"כ אף דגזרינן בהו שמא יקח מן הקבוע מ"מ אם נתערבו באחרים דין ב' תערובו' יש להם והא ודאי אם כל אחד תיכף שפירש נתערב באחרים ונתבטל בו עד שאח"כ נצטרפו ויש רוב בתוך התערובו' ודאי דמותר ולא שייך לומר ברובא איתא לאיסורא דכל אחד נתבטל והותר ולא שייך לומר חוזר וניעור כיון שעכ"פ יש רוב בתערובות שני נגד כל המתערבים ומדאורייתא ברובא בטלי ודמיא למ"ש במס' עבודת כוכבי' סוף פרק השוכר את הפועל יין ביין דאוסר בכ"ש קאמר שם ל"ש דנפל מפי חביות אבל מפי צרצור קטן ראשון ראשון בטל ולא אמרינן חוזר וניער וכתב התוס' שם דכ"ז שלא נתרבו עד שיש רוב איסור או בכדי נתינת טעם בשאינו מינו לא אמרינן חוזר וניער כ"ז שאין בו שיעור כדי לאוסרו בתערובות מדאורייתא א"כ ה"ה בנד"ד נמי הכי כיון שעכ"פ יש בתערובות השני רוב.

ויתר על כן נלע"ד שאפילו אם הי' באותם שנפלו בתערובות שני יותר מתערובות השני, ד"מ שהי' עשרים בתערובות ראשון ופירוש חמש עשרה אחד אחד דנמצא קמא קמא נתערב בתערובו' ב' ונתבטל שם עד שנתערבו כולם ובתערובות שני הי' רק עשרה דג"כ מותר, והטעם כיון שכל אחד נתבטל בתערובות ב' שוב אין חוזר וניער כ"ז שאין כאן ריבוי עד כדי שיעור אסור דאורייתא וא"כ כאן שגוף האיסור הוא מועט משיעור תערובות הב' לא אמרינן חוזר וניער כמ"ש מהא דיי"נ הנ"ל ולפ"ז אפילו אם פירש א' א' מתערובות הראשון לפנינו ותיכף נתערבו בתערובות הב' אמרינן ג"כ קמא קמא בטל אף שנתערב אח"כ רוב כמ"ש.

אמנם אם פירש אחד אחד למ"א עד שנתרבו לרוב במקום אחד ואח"כ נתערב אותו הרוב למ"א שהי' רוב נגד כל התערובות הא ודאי דאם נפל הרוב למ"א יש לחלק לענ"ד דאם פירש מהם קודם שנודע התערובו' דחל על כל אחד שם היתר דקודם שנודע התערובות לא שייך לגזור אטו שמא יקח מן הקבוע אחר שנודע כמ"ש הרא"ש.

ולפמש"ל בסימנים הקודמים דאם פירש קודם שנודע האיסור אפי' פירש מעט מעט עד שנתקבצו שם הרוב אז אמרינן אדרבא האיסור נשאר ברובא כיון דקודם ידיעה לא שייך ביטול ולא כל דפריש מרובא פריש, והבאתי שם ראי' מהא דסימן ק"ז גבי מערה דגים לקערה יעו"ש א"כ אם נתערבו שוב בתערובו' שני ודאי דאסור דהוי כאלו נפל כל התערובו' הראשון לשני ומקרי רק תערובות ראשון לבד כמ"ש.

אכן אם כל א' שפירש נתערב בתערובו' ב' עד שאח"כ נתערב הרוב ואפי' הם יותר מכל כך תערובות הב' אמרינן דאין חוזר וניער כיון שעכ"פ מדאורייתא יש רוב נגד האיסור וכמ"ש בש"ס וכי מגיסא אסירא וכמש"ל אבל אם פירש לאחר שנודע האיסור ונפרשו אחד אחד עד שנעשו רוב ואח"כ נתערבו באחרים בזה יש לעיין דלכאורה יש לומר כיון דע"פ דין כל דפריש מרובא פריש רק משום דגזרינן שמא יקח מן הקבוע אתינן עלה אמרינן שפיר כיון שנתערבו שוב בתערובו' אחר כל שיש רוב נגד כולם שפיר הוי ב' תערובו' ודמיא לפירש אחד מן התערובו' היכא דנתערב אח"כ בתערובו' דמתירין אף דכבר חל איסור על האחד מדרבנן מטעם גזירה לא אמרינן דהוי כאלו נתערב ודאי איסור דרבנן בתערובות, וא"כ ה"ה בנתערב רובא ג"כ דינא הכי כיון דבאמת אמרינן מרובא פרשי.

והא דאיתא בש"ס פירש ס' למ"א אוסרים היינו דוקא בפירש דרך חלוקה כמ"ש הרא"ה דע"ז לא שייך לומר כל דפריש מרובא פריש, אבל כאן דפריש מרובא וע"פ דין אמרינן וכי מגיסא אסירא כמ"ש בפרק התערובות אף שהי' רוב הבהמות במ"א שפרש"י שם אף דאנן אסרינן משום גזירה שמא יקח מן הקבוע מ"מ אם נתערבו שוב באחרים ויש רוב נגדם נלע"ד דמותר למאן דמתיר בב' תערובות.

וכן הדין מתערובות ב' לג' לשיטת הרמב"ם אף דיש לומר ג"כ סברא להיפוך דכיון דחכמים אסרו משום שמא יקח מן הקבוע יש לומר דכל שנתאספו רוב למ"א חוזר עליהם שם קבוע וכאלו פירש אחד אחד בפנינו דאז ודאי דאמרינן איסורא ברובא איתא ודמיא לפירש ארבעים למ"א וס' למ"א דאוסרים תערובו' שני כיון דלא נעקר מהם שם קבוע כל דהוי דרך חלוקה א"כ גם בפירש בפנינו כיון דהוי כלוקח מקבוע שפיר אמרינן היכא דהוי רוב במ"א היכא דפירש שלא בפנינו כל שנתקבצו רוב במ"א מטעם גזירת חכמים הוי כאלו נחלקו ופירש בפנינו דאמרינן איסורא הוא ברובא.

ומ"מ נלע"ד כיון דבלא"ה במקום הפ"מ סמכינן אדעת רשב"א ור"ת דמתיר בפירש שלא בפנינו א"כ היכא דנתערבו במ"א ויש רוב נגד כולם שפיר איכא למימר דסמכינן לומר דמקרי ב' תערובו' להתיר אפילו שלא במקום הפ"מ.

ואם פירש אחד אחד עד שנתקבצו לרוב ואח"כ נפל המיעוט הנשאר למ"א בתערובות שני בזה ג"כ יש לעיין דיש לומר כיון דע"פ הדין אמרינן כל דפריש מרובא פריש הוי כאלו יש בודאי האיסור תוך מיעוט הנשאר וא"כ אם נתערבו למ"א מקרי תערובו' ראשון ולא דמיא לפירש ארבעים למ"א וס' למ"א דהמ' שפירש אין אוסרים דשם הי' בדרך חלוקה ושפיר י"ל איסורא ברובא איתא ואפי' פי' מחצית לכאן ונפלו למ"א ג"כ אמרינן הכי כמ"ש בשם הרשב"א דשפיר הוי ס"ס אבל בפירש אחד אחד כיון דע"פ הדין הרוב מותרים א"כ מחזקינן כאלו האיסור בודאי הוא במיעוט הנשאר כמ"ש א"כ אף דאנן אסרינן מטעם גזירה שמא יקח מן הקבוע מ"מ להקל בודאי דלא אמרינן הכי להתיר אם המיעוט הנשאר נתערב אח"כ בתערובו' שני וא"כ יש למצוא דפירש הרוב למ"א אין אוסרים ופי' המיעוט למ"א אוסרים.

ולפ"ז קשה למה נקט הש"ס פי' מ' למ"א אין אוסרים ס' למ"א אוסרים הו"ל למנקט רבותא יותר להיפוך דפירש ארבעים למ"א אוסרים ס' למ"א אין אוסרים בגוונא דכתבינן ולכך הי' נלע"ד דאף דחכמים עשאו בכל דבר חשוב שנתערב דין קבוע ממש וכודאי איסור וכמש"ל מ"מ באם נשאר המיעוט לא החמירו אלא המיעוט עצמו שנשאר דאין יוצא מהתירו כל שחל עליו שם איסור בתחילה ולא נשתנה בו שום ענין ממה שהי' בתחילה, אבל כל שנתערב בתערובו' אחר ויש רוב נגד המיעוט בכזה לא החמירו ולא עשאום כודאי ולא גרע מספק איסור דאורייתא שנתערב בתערובו' אחר ויש רוב נגד המיעוט בכזה לא החמירו ולא עשאום כודאי כיון דהמיעוט קודם שנתערב אין בו חשש איסור מן התורה.

וכן נראה עיקר ומכ"ש בפי' א' א' לפנינו עד שנשאר מיעוט וחזר המיעוט ונתערב אח"כ בתערובו' שני דודאי אין כאן חשש כלל דעדיף יותר מנחלקו בדרך חלוקה ופי' מיעוט למ"א דאין אוסר כמ"ש בש"ס, אכן לא מצאתי דין זה מפורש בפוסקים ומסתפינא להקל וצ"ע למעשה, וכל הדינים שיש בפי' מיעוט או הרוב מתערובו' ראשון לשני לשיטת רשב"א כן הוא לשיטת הרמב"ם בפי' מתערובו' שני לשלישי והוא פשוט ולכן נראה דבתערובו' יש להקל בכה"ג בפשיטו' אפי' שלא במקום הפ"מ וכמ"ש.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה