אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן פא

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן פא

סימן פ

דין תערובות שני לדעת המתירין אם צריך לאכול ב' ב' או אחד אח'.

לכאורה נראה מסתימת דברי המחבר בש"ע והאחרונים דתערובו' הב' לדעת הרשב"א ז"ל ותערובו' ג' לדעת הרמב"ם אינו צריך לאכול ב' ב' מדסתמו ולא חילקו כמ"ש בסעיף ז' ולכאורה צריך עיון דנראה דדין זה במחלוקת שנוי' דבש"ס פרק התערובו' (דף ע"ד ע"א ע"ב) פריך שם גבי הא דתניא מרובא לשלש כו' מ"ש שלשה דאיכא רובא שנים נמי איכא רובא מאי ג' דתני תרתי והוא, ואבע"א סבר לה כר"א, ופרש"י שם בשני פנים, הא' דקאי למעלה אשמואל דאסור ס"ס גבי עובדי כוכבים ומזלות דס"ל כר"א במס' עבודת כוכבים גבי אחרות באחרות דמצריך הולכת הנאה לים המלח אלא איתא לי' דס"ס אסור בעובדי כוכבים ומזלות.

ועוד פירש דקאי לתרץ קושיא דמ"ש שלשה דר"ל דבעינן דוקא שלשה מלבד התערובו' כדי שיהי' ארבעה ויאכלם שנים שנים, וכתב רש"י ז"ל דהעיקר כפירוש הראשון, אבל התוס' דחו פי' זו מכמה קושיות והסכימו לפירוש שני של רש"י דבעינן שיאכל שנים שנים, וכתב דכמו דאסור ליהנות מתערובו' שני כולו כאחת דמתהני מחדא ספיקא כמו כן בתרתי והוא כשיאכל שנים נשאר הא' באיסורו, וא"כ תליא דין זה במחלוקת רש"י ותוס' דלרש"י שהסכים לפי' הראשון א"כ מיירי בתרתי והוא מוכח דס"ל דאינו צריך לאכול שנים שנים דאל"כ ישאר הא' באיסורו ומשמעות לשון הברייתא דכולם מותרים משא"כ לשיטת התוס' ואפשר לומר ג"כ דגם רש"י יודה לדינא לדברי התוס' רק שפי' הברייתא לדידיה יכול להיות דמיירי בתרתי והוא וישאר באמת הא' באיסורו ומה דקתני בברייתא מותר סתם לאו דווקא נקט, וא"כ צ"ע על מה שסתמו הפוסקים ולא הזכירו מזה.

שוב ראיתי בפר"מ (שפ"ד ס"ק נ"ה) העיר קצת בזה והביא ג"כ מלשון רש"י פרק ג"ה דמשמע ג"כ מדבריו דתערובות הב' צריך לאכול שנים שנים והיש"ש למס' חולין פסק ג"כ הכי ונלע"ד דטעם הפוסקים שסתמו בזה הוא משום דבש"ס איכא תרי לישנא דבתירץ הראשון מוכח קצת דלא בעינן תרתי תרתי דהא בתירץ שני של ואבע"א חידש דבר זה דס"ל כר"א דבעינן תרתי תרתי וא"כ כיון דעיקר הענין הוא איסור דרבנן דמדאורייתא ברובא בטיל ולכן אזלינן לקולא בשל סופרים כמאן דמקיל כמ"ש הפוסקים דבכל דוכתא דאיכא תרי לישני בש"ס בדרבנן אזלינן בתר מאן דמיקל ובפרט דתירץ הראשון הזכיר הש"ס תחילה ומה גם דלפרש"י אין מוכרח דש"ס יסבור הכי אפי' לתירץ של ואבע"א.

ובאמת מדברי המחבר אין הכרח כ"כ דהוא פסק דבעינן ג' תערובות ולכך לא רצה להחמיר כ"כ ולכתוב דבעינן תרתי תרתי כיון דבלא"ה דעת הרשב"א דדי בב' תערובות, אבל בתערובות ב' אפשר דלא מקלינן כ"כ, אכן ממ"ש הרשב"א בכ"מ בתה"א דדי בב' תערובות ולא חילוק בזה משמע דס"ל להקל וצ"ע כאן לפי הגירסא בש"ס והוא גירסת התוס' והרמב"ם מרבוא לשלש ומשלש למ"א מותר דהרמב"ם למד משם דבעינן ג' תערובות ותערובות הג' דוקא מותר ולא הב', א"כ היאך אפשר לפרש כפירש"י דלכך נקט שלשה דבעינן שיאכל תרתי תרתי הא בתערובו' ג' לא הזכיר הש"ס כלל לשון ג' אלא קאמר משלש למ"א דשפיר משתמע דתערובו' ג' היו חד בחד וכמש"ל סי' ע"ד באריכו' דכן משמע מלשון הש"ס א"כ א"א לפרש כלל כפירש ב' של רש"י וע"כ דמפרש כפירוש הראשון.

והתוס' שכתבו כן אזלו לשיטתם שם ע"א ד"ה פירש אחד מהם כו' דכתבו דדי בב' תערובו' ולא הזכיר בש"ס ג' תערובו' אלא משום דיש חילוק ביניהם לענין לאוכלם בב"א יעו"ש, וא"כ לפמ"ש מוכח ג"כ דרש"י ס"ל ג"כ דדי בב' תערובו' וכמ"ש בסי' ע"ג באריכו' יעו"ש וגירסת הרשב"א דגורס לשלש ומשלש למ"א כו' מוכח ג"כ דאין יכול לפרש כפי' ב' של רש"י דהא לא נזכר בש"ס כי אם ב' תערובו' ובתערובות ב' לא נזכר שלש כלל, וא"כ ע"כ דס"ל ג"כ דלא בעינן דיאכל תרתי תרתי וכיון שכן נראה ברור דתערובו' ג' אפילו למאן דמחמיר ודאי דאין צריך לאכול תרתי תרתי דהא עיקר חומרא זאת נובע מדברי הרמב"ם ולפי גירסתו מוכח בפירוש דלא בעינן תרתי תרתי וכמ"ש דבפירוש לא נזכר בש"ס בתערובו' ב' שיהי' שם שלשה והוא, ואפי' תערובו' ב' למאן דמתיר ובהפ"מ דסמכינן בזה אדברי הרשב"א כמ"ש הפוסקים ודאי דיש להקל ג"כ כיון דהרשב"א מוכח דס"ל כן וגם רש"י ס"ל כן להלכה ודאי דיש לסמוך עליהם בזה באיסור דרבנן כנלענ"ד ודו"ק.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה