בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן עח
דין אם פירש מחצית למקום א' מה דין מחצית הנשאר.
בספר פרי תואר נסתפק אם נפל מחצית לתערובו' אם המחצית הנשאר מותר או לא דכיון שנתערב מחצית האחד למ"א ובטל ברוב. א"כ יש להתיר גם מחצית הנשאר דאיכא למתלי שהוא באותם החמשים שנתערבו באחרים ואזיל לשיטתו שהקשה שם דאפילו נחלקו מחצית לכאן ומחצית לכאן נתיר המחצית מחמת ס"ס כשאינו אוכלו כולו כא' דיש כאן ס"ס שמא הוא במחצית האחרית ושמא זו שאוכל אינו האיסור ותירץ שם כיון דלפ"ז תתיר גם האחרת דאל"כ אמרינן מאי חזית א"כ תתיר ספק א' לבד כשתתיר כולם וכבר נאסרו בתחילה ולכן כ' דכשנפל מחצית למ"א שאין אתה צריך לדון עליו מאחר שכבר נתבטל ברוב א"כ גם מחצה הנשאר מותר מטעם ס"ס ודברים אלו תמוהים בעיני דהא גם בכה"ג כיון שאין אתה מתיר התערובו' הב' כי אם מטעם ס"ס שמא הוא במחצית האחר א"כ הרי אתה דן על שניהם ביחד מטעם אותו הס"ס עצמו ולפע"ד מוכח מן הש"ס להיפוך מדקאמר פי' ארבעים למ"א וס' למ"א פי' מ' אין אוסרות ס' אוסרות משמע אפילו נפלו הס' תחילה למ"א, ואעפ"כ דוקא בנפלו המ' למ"א אין אוסרות, אבל בפ"ע אוסרות והרי הדברים ק"ו מה התם דתלינן איסורא ברובא איתי' ואעפ"כ נשארו המ' באיסורם אף דלא סתרי אהדדי וע"כ צ"ל כיון שכבר בעת שנחלקו נקרא שם איסור על שני הציבורין, וא"כ שוב כשנפלו הרוב למ"א לא מן התערובו' נפלו אלא בפ"ע ולא נתחדש שום ענין בהמ' הנשאר כעין מ"ש הש"ך בדין פירש א' מהם ונפל לים א"כ כ"ש כשנפל מחצית דאתה צריך לדון ולומר שמא נשאר האיסור במחצית הנשאר וכמ"ש.
ועוד נראה להוכיח מלשון הרשב"א שכ' דאם נפל המחצית למ"א מותר והוקשה למה דקאמר בש"ס דוקא פירש מ' למ"א אין אוסרים, ותירץ דנקט הכי כדי לסיים פירשו ס' למ"א אוסרים דאמרינן ברובא איתי' ולמה לא תירץ הרשב"א כפשוטו דלכך נקט הכי דאם הי' המחצית נופל למ"א גם מחצת הב' הי' מותר בלא תערובו' כלל אלא ודאי דאין הדין כן וכללא הוא כיון שכבר נאסרו הב' מחציות ולא נתחדש בהם שום ענין אחר שוב אין להתירו וכמ"ש וזה ברור לענ"ד.
עוד ראיתי בפר"ח שמה כמה ענינים שהם תמוהים לענ"ד בכמה דינים שחידש שם, הא' שכתב לשיטת הרשב"א באם הי' ספק טריפה בתערובו' ופירשו מ' למ"א וס' למ"א אז מותרים שנתערבו ברוב אחרים, וכתב עוד דאף בודאי טריפה המ' שפירש מותרים בלא תערובו' והס' אסורים אפילו בתערובו' יעו"ש. וכל זה הוא לשיטתו שם דס"ל דלדעת הרשב"א בנחלקו מ' לכאן וס' לכאן מקרי פרישה מן הקבוע כמו בנתפזרו כל א' אנה ואנה, אבל כבר כתבנו למעלה (סי' ל"ח) ובש"ס באריכו' דהרשב"א ס"ל דוקא נתפזרו מקרי כבישה ופרישה. וגם כתבתי שם דהרשב"א דוקא בספק טריפה אמרה למילתו דפי' מועטים בפ"ע מותרים וכמו שית' עוד בס"ד בסעיף ט' וכיון שכן בודאי כל שנחלקו לב' חלקים לא אמרינן איסורא ברובא איתי' ולכן אין להם היתר אא"כ נתערבו שוב באחרים דאף דעדין לא נעקר מהם שם קביעות ולא אמרינן מרובא פריש מ"מ לא מקרי רק ספק וספק הראשון אינו מן התורה משא"כ הס' שנתערבו באחרים דאמרינן איסורא ברובא לחומרא וכאלו ודאי האיסור שם הוא לכן מקרי הכל תערובות אחד גם מה שהיקל בס' שנתערבו באחרים בספק טריפה ג"כ אינו מוכרח דכיון דאנו אומרים איסורא ברובא אית' הרי הוא כאלו כל המאה נתערבו באחרים שיש בהם ספק דודאי אסור לדידי' דחושש לדעת ר"י דספק אחד בגופו ספק ב' ע"י תערובות אסור אלא ודאי דזה אינו ויתבאר עוד בסעיף ט' בס"ד.