בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן עא
דין אם פירש חתיכה אחת לעובדי כוכבים ובשלה בקדירתו והוא בעין.
לפמ"ש בסי' הקודם היה נראה ג"כ היכא שלקח עובד כוכבי' חתיכה אחת מן התערובו' ובשלה בקדירתו ואח"כ נודע מן התערובו' קודם שאכל העובדי כוכבים את החתיכה דג"כ תולין דאיסורא הוא ומותר שאר התערובות דהא גם כאן אין אתה צריך לדון עליו דבלא"ה אסורה מכיון שבשלה העובדי כוכבים בקדירתו דאף דסתם כלים של עובדי כוכבי' אינן ב"י מ"מ אסורים מדרבנן מטעם בישולי עובדי כוכבי' ובודאי דגם באיסור דרבנן תולין בקדירה אחת של איסור' אף שהוא איסור דרבנן מטעם בישולי עובדי כוכבי' וראי' לזה מירושלמי דמס' תרומות הובא בפר"ח (סי' קי"א) ב' קופות בכל א' נ' סאה חולין ונפלה סאה חולין ונפלה סאה תרומה לא' מהם ואח"כ נפלה סאה וא"י תולין במקולקל והרי מדאורייתא ברובא בטל מין במינו והחתיכה הזאת שנמכר לעובדי כוכבים אין אתה מקלקלה יותר מבתחלה שגם תחלה היתה אסורה בתערובו' מדרבנן בדבר חשוב דמדאורייתא ברובא בטל.
שוב אחרי כותבי את כל זאת ראיתי אחד קדוש מדבר הפר"ח (ס"ק ה') שכתב אם הי' ב' חתיכות א' איסור וא' היתר ונפל א' מהם לאיסור תולין דאיסור נפל יעו"ש הרי נפשט ג"כ מה שחקרתי בסי' הקודם בא' מן התערובו' הראשון נפל לאיסור אחר דזה נלמד במכ"ש מהאי דינא שכ' הפר"ח דשם היו תערובו' חד בחד אבל הפר"ת (סי' קי"א ס"ק ג') השיג על הפר"ח בזה וכ' דדוקא אם אתה בא לאסור המותר כההוא דב' שבילין הוא דאמרינן דאין לטמא מספק זה אלא אמרינן דהטמא הלך בשביל הטמא ולא הטהור משא"כ כאן שכבר הוחזקו ב' החתיכו' באיסור לא נפקיע האיסור שהי' עליהם בתחלה ע"י ספק זה דנאמר דהאיסור נפל לאיסור.
אך נראה דבנ"ד גם הפר"ת מודה דדוקא בב' חתיכות שהיו חד בחד וכגופו של איסור מקרי אמרינן דהוחזקו שניהם באיסור וכודאי איסור דמיין ב' החתיכות משא"כ כאן דהוי רובא דהיתרא. אך יש לעיין בזה דהנה הכרו"פ (סי' ק"י סעיף ח') הקשה לדע' המחבר דסובר דב' תערובו' אסור למה לא נימא דהיתרא נפל לתערובו' הב' דהיא דמיא לב' חתיכו' א' איסור וא' היתר וקדירה של היתר דתלינן דהיתרא נפל יעו"ש. וראיתי להפר"מ (שפ"ד סי' קי"א ס"ק ג') תירץ קושיתו דתערובו' הראשון כיון דקבוע הוא מדרבנן הוי כחד בחד ולפמ"ש הש"ך (ס"ק ד') בב' חתיכות וקדירה אחת בעינן שלא נתערבו החתיכו' א"כ א"ש ושוב כ' דאפילו הפר"ח שהשיג עליו ממשנה מפורשת במס' תרומות מ"מ בתערובו' החמירו, ולענ"ד דבריו צ"ע דמ"ש דחכמי' שעשו אותו כקבוע הוי ממש חד בחד לענ"ד זה אינו דא"כ אם היו תערובו' הראשון חד בחד היה לנו להתיר התערובו' הב' נמי אם היה תערובו' חד בהרבה וזה ודאי אינו דקיי"ל דאם תחלה נתערב איסור חד בחד ואח"כ נתערב א' בהרבה אסורים התערובו' הב' אף לדעת הסוברים דדי בב' תערובות וכמ"ש הרשב"א בתה"א בכ"מ ומוכרח מן הש"ס דקאמר לשלשה ומשלשה למ"א כו' ופריך שם מ"ש שלשה דאיכא רובא כו' ומסתמא גם לדעת הסוברים דבעינן ג' תערובו' ג"כ לא פליג בסברא זאת דודאי עדיף מתערובו' חד בחד אלא ודאי אף דחכמים עשו אותו כקבוע לא החמירו בקבוע דדבריהם יותר מקבוע דאורייתא ממש דנתבאר בדברי המחבר סעיף ד' דמי שלקח מקבוע דחנויות ונתערב באחרים מותר וכמ"ש ש"ך שם דקבוע חידוש הוא או כמ"ש הגר"א ז"ל בביאורו שם דאזיל לשיטתו דמתיר בב' תערובות הרי מבואר דלדברי המחבר ודאי דתערובות הראשון לא דמיא לחד בחד ואף מאן דאוסר ב' תערובות אין סברא דיחלוק בסברא זאת ובפרט דעיקר הוכחת הפר"מ מדברי הש"ך והש"ך עצמו בסעיף ד' כתב דקבוע חידוש הוא ולא חשיב חד בחד ובאמת דברי המחבר והרמב"ם דמצריכים ג' תערובות טעמא אחרינא אית להו ויתבאר בסימנים הבאים בס"ד, ומה גם לדעת הפר"ח שהשיג על הש"ך אפי' בתערובות חד בחד ג"כ תולין דנפל היתרא, ומ"ש דגם לדעת הפר"ח אסור כאן משום דבתערובות החמירו יותר היא תמוה דהאיך אפשר דהחמירו יותר בנתערב חד ברוב בתערובות חד בחד וע"ש בפר"ח שהביא ראיה ברורה לדבריו ממשנה מפורשת, וכיון שכן זכינו לדין דודאי תערובות הראשון קיל טפי מחד בחד וא"כ יש לומר דגם הפר"ת יודה בנ"ד שכתבתי בסימן הקודם (ולענין קושית הכרו"פ יבואר בסימנים הבאים בס"ד), ועוד נלענ"ד דברי הפר"ת שחילק בין להוציאו מחזקת איסור לא אמרינן שאני אומר תמוהים לפי דעת התוספות והרשב"א דבנפל לים לכך מתירין התערובות שבאיסור דרבנן אמרינן שאני אומר אף דכבר הוחזק התערובות בתחלה באיסור ואף אם נאמר דמ"מ שאני תערובות חד בתרי מחד בחד באיסור דרבנן דבזה יש לחלק בין אם מוציאין מחזקתו או לא עכ"פ יהיה מוכח בדין שאנו מסופקים בו בתערובות חד בהרבה דודאי אם נפל לאיסור אמרינן סברא דשאני אומר לאיסור נפל אף להוציא תערובות הראשון מחזקת איסור שהי' בו תחלה וכמ"ש ודו"ק.