בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן סט
דין אם היו ג' בהמות וא' טריפה ביניהם ונפל מחצית לים.
כתב בפר"מ (מש"ז אות ה') דיש לחקור אם היו כאן ג' בהמות א' טריפה ביניהם ונפל מחציתה לים, המשל בזה שחלקו כל בהמה לחצאין חלק אחוריים לבד וחלק הפנים לים, ותוכן כוונתו שם שכיון שחלק האחוריים כולם אסורים א"כ אין להתיר רק חלק הפנים ועמ"ש בשם תשובות פמ"א דאם מכיר כל א' דהיינו שכל בהמה מונחת בפ"ע אסור דכיון דאנו אומרים דאיסורא נאכל הרי אנו דנין על הבהמה הנשארת ולכך אמרינן מאי חזית משא"כ כשהם בתערובות ואין ניכר ולכן גבי קירב ראשו של א' מהם יקרבו כל הראשים דשם לא שייך מאי חזית דאין אנו מחזיקין הנשאר באיסור יותר ממה שהיה תחלה דגם עתה הוא בתערובות יעו"ש, ולפ"ז יוצא לנו אם היה ד"מ עשרה בהמות בכה"ג חצי' הפנים לבד והאחוריים לבד ונפלו ששה חלקי הפנים בב"א לים אז גם אם חלקי אחוריים יותר ממה שהיה בתחלה שקודם היו מוחזקים באיסור בתערובות חד ברובא דהיתרא וגם עתה כן הוא, וא"כ שפיר י"ל דחלקי הפנים הנשארים יהיו מותרים, אכן לדעת הט"ז ס"ק ה' בביאורו לדברי הטור דכתב דאין סברא להתיר חצי' כל שידוע שהחצי הנשאר הוא מאותו שהותר אין סברא לומר כן א"כ גם בנד"ד אין מועיל להתיר חלקי הפנים אבל כבר כתבנו למעלה שכל האחרונים חלקו על הט"ז א"כ יש להקל בנ"ד אם נפל הרוב וכמ"ש וכ"ז דוקא בנפל הרוב בב"א או בזה אח"ז קודם שנודע מן הנפילה אבל אם נפלו בה אח"ז ונודע בין נפילה לנפילה א"כ כל שנפל א' מהם ונאסר אותו חלק האחוריים שניכר שהוא מן אותו בהמה שהפנים נפל ממנה שוב אין סברא להתיר אותם כיון שכבר החזקת אותו באיסור וא"כ שייך שפיר לומר מאי חזית.
ונ"ל אם נמכרו חלקי הפנים הנשארים לאדם אחר ונשארו חלקי האחוריים במקולין דבזה ודאי אף דנפל א' וניכר א' ג"כ תולין להקל דכאן לא שייך לומר מאי חזית לפמ"ש הש"ך (סי' קי"א ס"ק י"ח) דהעיקר כדעת הרמב"ן דבב' בני אדם תולין להקל דתולה כ"א בחבירו באיסור דרבנן, ולא אמרינן מאי חזית, וא"כ ה"ה בנ"ד נמי דינא הכי וזה דוקא בנמכר חלקי הפנים תחלה לאדם אחר קודם שנפל או שלא נודע מן הנפילה עד אחר שנמכרו לאדם אחר אבל אם תחלה נודע מן הנפילה כיון שכבר נאסרו לפ"ד הפמ"א שוב אין חוזרים להתירם כמ"ש.