בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן סז
דין אם נפל המיעוט לים ונשאר הרוב או להיפוך אם מותר הנשאר.
לפמ"ש הש"ך (ס"ק מ"ג) דדוקא בנפל מן התערוב' לים אבל אם פירש א' ואח"כ נפל לים לא מהני וכ' שם הטעם כיון דאחר שפירש מן התערוב' ונאסר לבדו ושוב כשנפל לים לא מן התערובות נפל אלא בפ"ע יעו"ש, א"כ י"ל היכא דנתחלק התערובו' ב' חלקים דלא מקרי פירש כמ"ש סי' ס"ה כיון דהוי דרך חלוקה וא"כ אם פירש המיעוט לצד א' והרוב לצד א' ושוב נפל כל המיעוט לים בודאי דהרוב אסור כיון דהרוב נאסר בתחלה משום דאמרינן איסורא ברובא איתי' א"כ האיך יחזור להתירו במה שאח"כ נאבד המיעוט או שנפל לים ודמיא לדינא של הש"ך דפירש מתחלה ואח"כ נפל לים דלא מן התערובת נפל דכמו שבתחלה היינו אומרים דהאיסור נשאר ברובא כמו כן הוא עכשיו כיון שלא נעשה בו שום שינוי, אמנם אם נפל הרוב לים ונשאר המיעוט בזה יש לעיין דלכאורה י"ל דגם בכה"ג המיעוט שנשאר אסור כמו שהיה בתחלה כיון דנתחלק בפ"ע ולא ממנו נפל הרי הוא באיסורו הראשון כבתחלה כיון שלא נתחדש בו שום ענין להיתר, אבל יש לומר ג"כ סברא להיפוך דדוקא אם נשאר ב' הציבורין במקומם כיון דהוי דרך חלוקה ויש כאן ספק היכן נשאר האיסור אמרינן שפיר דשניהם אסורים דמאי חזית דהאיסור תאמר שהוא בזה שמא הוא בחבירו, ודמיא לאיסור דרבנן וב' קדירות של היתר כמ"ש משא"כ אם נפל ציבור א' לים דלא תגרע אותו ממה שהיה תחלה, ונראה דדמיא להא דאיתא (סי' קי"א) בב' קדירות של היתר ונפל איסור לתוך א' מהם ואח"כ נולד ספק להיכן נפל תולין למקום שנפל האיסור הראשון נפל גם השני, אבל באם תחלה נולד ספק ואח"כ נפל איסור לתוך א' מהם אין תולין והטעם כתבו הפוסקים דכיון שכבר הוחזקו באיסור מקודם אין תולין אח"כ אף שהשני מקולקל בלא"ה וא"כ ה"ה בנ"ד כיון דבעת שנתחלקו לב' חלקים נאסור שניהם והוחזקו באיסור שוב אין תולין בדבר שנעשה אח"כ שנפל אח"כ לים כל שאין ידוע אם הי' שם האיסור אסור ודו"ק.
ואם פירש מן התערובות אחד וא' שלא בפנינו עד שנתקבצו לרוב במ"א ונשאר המיעוט במ"א ושוב נפל א' מהם לים וא"י מהיכן נפל נלענ"ד דאותם שפירשו ודאי דהם מותרים לפמ"ש בסי' ס"ו דמצטרפים שני הציבורים ביחד ויש ספק דרבנן בכל א' וכמ"ש שם באריכות, ובנ"ד בלא"ה יש להתיר הרוב דהא דעת רוב הפוסקים דפירש שלא בפנינו מותר ולא גזרינן שמא יקח מן הקבוע ואף לדעת הרא"ש דס"ל דגזרינן שמא יקח מן הקבוע מ"מ כיון דלאו מדינא אסור רק מגזירה בעלמא כאן שיש ספק שמא נפל משם האיסור נראה דאין להחמיר כלל לענין המיעוט הנשאר תליא במה שכתבתי למעלה (סי' ס"ו) יעו"ש ודוק.