בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן סד
דין נאכל אחד מהם בשוגג לישראל או לעובדי כוכבי' ומזלות.
כתב המחבר דגם בנאכל מהם בשוגג תלינן ג"כ דאיסורא נפל ומשמע דאפי' האכילו הישראל לאחר בידים כל שהי' שוגג בדבר מותר ולא גזרינן כאן שוגג אטו מזיד וכתב הש"ך בשם תה"ד דדווקא בנאכל לישראל דליכא למגזר שמא יאכל במזיד לפי דעתו דיתלה האיסור בו א"כ ודאי דלא יאכלנו משא"כ בהאכילו לעובדי כוכבים יש לגזור שמא יאכלנו במזיד והש"ך והט"ז השיגו עליו דיש לחוש אם נתיר לו באכלו בשוגג לישראל שמא יפיל במזיד לים או יאכלנו לעובדי כוכבים. ולכאורה היה נראה להוכיח כדעת התה"ד מהא דאיתא בפרק התערובות שם מהא דקאמר שם על רב הוא דאמר כר"א דאמר אם קרב ראש אח' מהם כו', ולדעת הסוברים דגזרינן שוגג אטו מזיד וא"כ היאך מותר להקריב השאר אבל אם נאמר כדעת התה"ד דבהאכילו ישראל בשוגג לא שייך לגזור שמא יאכל במזיד כיון שלדעתו הוא האיסור א"ש דגם כאן לא שייך לגזור כיון שלפ"ד הוא הבעל מום היאך יקריב בעל מום לגבי מזבח, וא"כ לדעת הסוברים דגם גבי שוגג קנסו אטו מזיד בודאי יש כאן ראי' לדעת תה"ד ומה שפי' בשו"ת פמ"א דשם מיירי שהכהן שהקריב לא ידע מן התערובות כבר כתבנו למעלה דמלשון רש"י שם לא משמע הכי.
אך לפמש"ל (סימן ס"ב) דלמי שלא כיוון להתיר עבורו מותר אין זה ראי' מוכרחת יעו"ש ומ"מ כיון שנתבאר שם דלדעת כמה פוסקים מותר כאן בשוגג דלא קנסו אטו מזיד בדרבנן וכן נראה הסכמת הגאון מוהר"א ז"ל מווילנא בביאורו (ס"ק כ"ו) לדינא דמותר בשוגג ותמה שם בזה על המחבר יעו"ש שכתב שמדברי התוס' אין ראי' דפוסק כר"מ במבשל בשבת דבדרבנן קנסו שוגג אטו מזיד יעו"ש א"כ ודאי דבנאכל לישראל יש לסמוך על דברי תה"ד. ובפרט באיסור דרבנן כנ"ל. וכן אם היה אנוס באכילתו, או שאנסוהו להפיל אח' לים כתבו האחרונים דמותר ועדיף יותר משוגג כמ"ש (סימן ס"ב) באומר מותר אנוס הוא א"כ כ"ש באונס ממש ודאי דאין להחמיר בזה כלל.