אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן סב

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן סב

סימן סא

דין הפילו בידים שלא ידע שאסור להפיל בידים.

עוד נלע"ד דאם הפילו בידים לים בשוגג דאומר מותר שטעה ולא ידע הדין והיה סובר שמותר להפיל בידים דיש להתיר ג"כ לא מבעיא לפמ"ש הט"ז סי' צ"ט בשם התוס' דבכורות דטועה בדין עדיף משוגג ודאי דיש להתיר כאן כיון דבלא"ה לרשב"א אפי' שוגג מותר אין לעשות מחלוקת בין הפוסקים במה שלא מצינו ויש לנו לומר דבטועה בדין מודה אלא אפי' לפמ"ש הפר"ח שם דדמיא לשוגג ואפשר דגרע מיני' יעו"ש באריכות נראה דאם טעה בדין ע"י הוראות חכם ודאי דמודה דעדיף בשוגג.

וראי' לזה לענ"ד דהא באוכל חלב בשוגג חייב קרבן ובתלה בהוראות ב"ד פטור משום דדמיא לאונס כמ"ש במס' הוריות וכן באשה שהותר' ע"י הוראות ב"ד ג"כ פטורה מאשם תלוי ומקרבן כמ"ש ביבמות פרק האשה רבה משא"כ סתם שוגג אמרינן הוי לי' למידע ולכך חייב אותו התורה בקרבן וכן בשוגג בטעה בדין בעצמו שסובר שמותר לעשות כן ולא עשה ע"פ הוראות חכם דמיא לשוגג ואפשר דגרע מיני' דקרוב יותר למזיד דשגגת תלמוד עולה זדון כנ"ל לחלק לכאורה.

אך נראה דצדקו דברי הט"ז דלעולם יש לומר דטועה בדין עדיף משוגג ואף גם שמדברי התוס' דמס' בכורות שהביא הט"ז אין ראי' כמ"ש הפר"ח וכרו"פ מ"מ יש לו ראי' מפ"ב דמס' מכות (דף ז' ע"ב) גבי גלות בשגגה פרט למזיד ומפרש אביי פרט לאומר מותר ופריך רבא אומר מותר אנוס הוא, וזה ידוע דהלכתא כרבא לגבי אביי בר מיע"ל קג"ם, וכן בפ' כלל גדול (שבת דף ס"ח ע"ב) ר"י ור"ל דאמרי תרוויהו כו' אבל תינוק שנשבה כו' פטור ופרש"י משום דאומר מותר אנוס הוא, ואף דהתוס' שם ד"ה אבל הקשו על פרש"י שכתב שם דוקא גבי גלות אמרינן דאומר מותר פטור משום דטובא שגגה כתיבי התם מ"מ הא כתבו שם דבאמת אומר מותר קרוב לאונס יותר מסתם שוגג ורבא פריך דלא הוי לי' למתני בשגגה כו' יעו"ש שכתבו שיותר דמיא לאונס מלשוגג והרי סתם שוגג קרוב לאונס ולמזיד וכמ"ש בכ"מ וכן שם (דף עב ע"ב) קרי לאומר מותר שוגג בלא מתכווין דס"ד דפטור אפי' בשבת. וכיון שביארנו דאפי' בשוגג יש להתיר כמ"ש הרשב"א והסכים עמו הפר"ח לדינא יעו"ש עכ"פ באומר מותר שלא ידע שיש בזה איסור כלל, וכ"ש נעשה ע"פ הוראות חכם נלע"ד דאין להחמיר באיסור דרבנן בכה"ג וקודם שנודע התערובות ודאי דאין לחלק בין נפלה מעצמה, או שנטלו וזרקו בידים לים כמ"ש למעלה והוא מוסכם מכל הפוסקים.

ויש להסתפק באם לא נודע לאחד מן התערובות וזרקו לים וכדומה אם מותר למי שידע האיסור והתערובות הוא שלו דלפמ"ש הפר"מ (שפ"ד ס"ק מ"ב) בשם תשובות פנים מאירות דאם לא ידע מן האיסור מותר אף דנודע לאחרים והוכחתו מסוגיא דאם קרבו ראשו של אחד מהם דע"כ מיירי שהוא לא ידע כמ"ש למעלה, אבל לפמ"ש למעלה אין מכאן הכרח כלל כמ"ש וא"כ יש לומר דאסור בכה"ג למי שהתערובות שלו לפמ"ש הש"ך (ס"ק מ') דאם האכילו בשוגג לבן ברית אסור והשיג שם על תה"ד דמתיר בזה וכתב שם דאם יתירו לו יש לחוש שמא יפילו לים כו' א"כ ה"ה בנד"ד ג"כ יש לומר דא"כ כל אדם שיהי לו תערובות יאמר לא' שלא ידע מן התערובות שיפילו אח' מהם לים ולא מקיימא תקנתא דרבנן משא"כ באם לא נודע לא שייך לגזור אטו שידע ואפי' לדעת הרשב"א ז"ל דס"ל דלא גזרינן שוגג אטו מזיד, כמ"ש בסי' הקודם מ"מ יש לומר דכאן חמיר טפי. דבאמת שוגג אטו מזיד אין שייך לגזור דלאו ברשיעי עסקינן שיעבור על איסור דרבנן משא"כ כאן שבקל יתיר בזה שיחשוב כיון שאינו עושה בידים ואומר למי שאין יודע והאיסור קל בעיניו. וכן נראה לכאורה וצ"ע.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה