אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן נט

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן נט

סימן נח

דין תערובות חנויות בנפל מהם לים או שנאבד.

ויש לחקור לענ"ד בקבוע דתערובות חנויות למאן דס"ל דהוא רק דרבנן וכמ"ש למעלה אי נפלו הבשר שבחנות אחד לים וכדומה מה דינו. דלכאורה יש לומר דבכה"ג תלינן לשיטת הרשב"א והתוס' דכתבנו בסי' הקודם דהטעם משום איסור דרבנן תלינן, א"כ גם בזה יש לומר דתלינן דאיסורא נפל או דילמא דלא התירו בכה"ג כי אם בקבוע דחתיכות לבד משום דיכול לאכול תרתי תרתי משום דהם מעורבים משא"כ משל כמה חנויות דאין דרך לאכול מג' חנויות ביחד יבוא לידי טעות ומכשול לא התירו בכך.

ולכאורה הי' נראה להוכיח מסוגיא דנזיר גבי האומר לשלוחו כו' דאסור בכל הנשים שבעולם וכ' התוס' שם דאין זה מדינא דלא הוי קבוע כיון דלא ניכר האיסור והוי דומיא דקבוע דחנויות בתערובות כמו שנתבאר בסימנים הקודמים, וא"כ קשה למה קאמר התם סתם דאסור בכל הנשים הא שפיר יכול להיות דיהי' מותר כגון שתמות אשה אחת, ועוד דהאיך אפשר שלא תמות שום אשה בעולם באיזה זמן וא"כ יכול לתלות דהמתקדשת מתה ויתירו לו ליקח שני נשים ביחד ונאמר מדהא דהיתרא הא נמי דהיתרא וכגון שיהי' ידוע שאשה אחת אין לה שום קורבה עם האחרת ולמה לא התירו אלא באשה שאין לה לא בת כו' כדאיתא שם, אע"כ כיון דזה לא שייך ליקח ב' נשים ביחד כיון דלא דמיא לתערובות חתיכות לא אמרינן בזה דאיסורא מית.

אך לפמ"ש התוס' דהתם קנסוהו לפי שעשה שלא כהוגן י"ל דבהא ג"כ קנסו אותו דלא לתלות לקולא במתה אחת מהם אבל לפמ"ש הרמב"ן והרשב"א בחידושים דמדינא אסור יש קצת ראי' למ"ש. ועיין בבדה"ב להר"א דפירש בש"ס שיטה אחרת במאי דקאמר אנא תרתי תרתי קא אמינא וכ' שם דאין להתיר ע"י אכילה שנים שנים דיש לגזור שמא לא יאכל רק אחד ואף דהפוסקים לא ס"ל כוותי' מ"מ אפשר דבכה"ג מודו לי' דיש לגזור כיון שאין דרך לערב הבשר מב' חנויות כמ"ש.

אך מהא דנזיר שהבאתי יש לדחות דש"ה דעיקר האיסור אינו בקידושין רק בביאה וכיון דבביאה א"א לבעול ביחד לכן לא התירו לו ע"י שיקדש ב' בב"א וכה"ג יש להסתפק לשיטת הרא"ה ודעימיה שפוסקים שאין מותר כי אם בנפלו שתי חתיכות לים והם מפרשים כן דברי הש"ס במאי דקאמר תרתי תרתי א"כ בנד"ד כה"ג אם נפל הבשר שבב' חנויות לים או שנאבדו מה דינו. (בדבר דלא מינכר נפילתה וכדומה).

והנה בש"ס דעביד צריכותא מרב גבי טבעות לדר"ל גבי חביות של תרומה כמ"ש בסי' הקודם הא בחביות אין דרך לשתות יין מב' חביות ביחד ולערבם כגון שהא' מתוק ואח' חזק וכדומה ואפ"ה מתירין ולא גזרינן שמא ישתה מחביות אחר בלא תערובות. (והא לא קשיא לפמש"ל בסימן הקודם דרב מחלק בין מין במינו לח ליבש. א"כ לדידי' ודאי דאסור לערב ב' החביות ביחד לשתות משניהם דהא הוי איסור דאורייתא אם נאמר דאין הטעם משום ס"ס רק דבדרבנן מקילינן א"כ ודאי דרב לא ס"ל הך דינא דר"ל דלדידי' אין תקנה בחביות של תרומה וא"כ מאי קא עביד צריכותא די"ל דהש"ס קאמר הצריכותא לדידן דלא ס"ל כר"י במין במינו ודו"ק).

ואף דיש לדחות דמ"מ יותר שכיח לשתות יין מב' חביות ביחד ממה שיקנה אדם מב' חנויות מ"מ מוכח דאין חילוק דאל"כ מאי צריך לצריכותא משום דהוה אמינא גבי תרומה דיש לו מתירין לא מהני דהא קיי"ל באמת דתרומה לא מקרי דבר שיש לו מתירין וכדאיתא בש"ס נדרים פרק הנודר מן המבושל אלא כוונתו דדמי ליש לו מתירין וכמ"ש (סימן נ"ז) הא יכול לעשות הצריכותא בפשיטות דה"א כיון דבתרומה אין דרך לשתות כ"כ מב' חביות ביחד אין תולין בזה אלא ודאי דאין חילוק בזה בשום ענין.

אך כיון שלא מצאתי דין זה בפוסקים מסתפינא להקל וממ"ש הב"ח בפירוש לדברי הטור במ"ש אבל ליקח מכאן ואילך אסור ואפילו בחתיכה שאינה ראוי' להתכבד מצד הדין ולא מצד חומרא, וכתב הב"ח דמיירי בתערובות חנויות וס"ל דהוי קבוע וא"כ מסתימת דבריו דכתב ליקח מכאן ואילך משמע אף דכבר נמכרו כמה חתיכות בשר מן החנות לאחרים אסור ולא אמרינן דכפי שיעור חתיכות שנמכרו יותר לו ליקח מחנויות האחרות דדמיא לקרב ראש א' מהם יקרבו כל הראשים דקאמר ר"א דמשם נלמד הך דינא דרב גבי טבעת כמ"ש בש"ס אך לשיטת הב"ח אין ראי' משם דהא הוא ס"ל תערובות חנויות מקרי קבוע דאורייתא ולפמ"ש למעלה לשיטת רשב"א ותוס' אינו מותר כי אם במקום דאורייתא בטל אף בלא נפילת אחד לים ואף לשיטת הרא"ש דס"ל דלכך מותר בנפל א' לים משום דאיכא ס"ס בנשארים כאן ליכא ס"ס לפמ"ש בסי' נ"ז באריכות דהא כאן ב' הספיקות אינם שקולים דספק הא' שמא האיסור נפל אינו שקול דמסתמא מרובא פריש דאין לומר כיון דקבוע כמחצה על מחצה דמי הוי כספק שקול דזה אינו כיון דנפל מעצמו לים מקרי פירש שלא בפנינו דאמרינן מרובא פריש משא"כ ספק ב' דלוקח בידים מן הקבוע ליכא כאן סברא לומר להיפוך מרובא פריש דהא עכשיו דלוקח בידים מן הקבוע הוי כמחצה על מחצה וכיון דשתי הספיקות אינם שווים, לכן אין סברא להתיר כאן בנפל וכמ"ש בסי' נ"ז באריכות וא"כ אין ראי' משם למה שכתבנו.

אך נלע"ד דהא ודאי בדיעבד אם נתערבו בשר מב' חנויות אחר שנפלו מחנות א' לים נראה דמותר אף לשיטת הרא"ה בבדה"ב שכתב דיש לגזור דילמא לא יאכל שתים שתים היינו דוקא להתיר לאכול לכתחילה ב' ב' משא"כ כאן דכבר נתערבו לדידן דלא קיי"ל בזה כהרא"ה בתערובות חתיכות א"כ עכשיו דומה לתערובו' חתיכו' דמותר בכה"ג כלענ"ד.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה